הצצה למחוזות הדמיון מאפשרת לעיתים קבלת תשובות לנושאים בוערים, תוך כדי בחינתם של הבניות חברתיות המשפיעות על סף ההכרה הקולקטיבי. הצפייה בסרט "סופרמן חוזר", ממחישה ומחדדת את הסכנה הטמונה בפנטזיה גברית שכיחה שעיקרה כוח-על המאפשר לפתור כביכול כל בעיה.* מי אם לא סופרמן, דמות הארכיטיפ של המציל האולטימטיבי המבוססת על בריחה ממציאות חיי היום יום,* יכול להמחיש את המחיר הסופי של מימוש פנטזיית כוחניות היתר?

במקרה של קלארק קנט – שהעדרותו בחמשת השנים בהן יצא את כדור הארץ עברה מבלי משים במערכת העיתון בו הוא עובד – הבריחה לעולם הפנטזיה היא זו של מי שקיומו שקוף עבור סביבתו. "הנסיוב" בו משתמש קלארק כנגד תחושת השקיפות פועל בכל פעם שהוא עולה על "מדים". שכן ברגע שהוא מפליג לעולם הפנטזיה והופך לסופרמן, הצורך העצום שלו בנראות ובהכרה מתמלא לזמן מה. לא עוד החנון הממושקף הפועל מאחורי הקלעים, חוקר וכותב אודות אחרים, אלא מי שכוחו העצום מאפשר לו לתפוס את מקומו בקדמת הבמה. הוא זה שמציל את העולם מפני כוחות שטנה, (המתגלמים בלקס לות'ר, המסמל את הצד האפל שלו), וזוכה בשל כך בכותרות ענק בעמודים הראשונים בצרוף צילומי תקריב וכתבות תחקיר. הוא אומנם משלם מחיר באי מסוגלותו להתערות בחיים הנרקמים סביבו, אך לדידו הוא מקבל פיצוי הולם באמצעות תהילה מתמשכת וקבלת חיזוק נכסף לגבריותו המוחלשת. ואם זו אינה יכולה לבוא לידי ביטוי באפיון החברתי הנפוץ לגבריות של נטילת חלק בספורט קבוצתי, הרי שכסופרמן, אצטדיון אוהדים שלם מריע לכבודו, כאשר פעולת הצלה שלו מסתיימת במרכז רחבת הדשא באמצע משחק. 
 

רגע שקוף, רגע במרכז תשומת הלב: הצורך בנראות חברתית ומימושו

וכאילו אין די בעוצמה, בנצחון, ובתהילה כדי לסמן את גבריותו של סופרמן, היא גם מעוגנת ומוגנת מפני השפעה נשית בשושלת פטריארכלית. דבר שמתבטא, בין השאר, בכך שסופרמן* ממשיך שנים אחרי שאביו נפטר, לקבל מהלז הנחיות, לראות את דמותו, לנצור את מורשתו ולהריץ בראשו שוב ושוב את מילותיו המעצימות את מיתוס הבן: "שלחתי אליהם אותך … בני היחיד". בחגיגת הגבריות הזאת, לנשיות תפקיד תחום ומוגדר של הערצה, אישוש וחיזוק העולם הפנטסטי שסופרמן חי בתוכו. זהו במהותו תפקידה של לואיס ליין שמגלמת בדמותה ארכיטיפ של נשיות תלותית*. לואיס ליין, שבדרך כלל כמעט ואינה מבחינה בקלארק, הגבר הנחבא העובד לצידה, נמלאת הערצה כלפיו בכל עת שהוא מממש את פנטזיית הגבריות הרב-כוחנית.
תלותה של ליין בסופרמן מומחשת בכל פעם שהוא מניף אותה ונושא אותה על כפיים, שהרי היא תלויה בו תרתי משמע כשחייה מצויים בכף ידו. בכוחו לערער את האחיזה שלה בקרקע, לשאת אותה לאן שיחפוץ ולשלוט על חייה. וכשסופרמן אינו בסביבה, היא מסמנת את תלותיותה בבחירתה בבן זוג נוסף, שאומנם אינו יודע לעוף, אך מכפר על כך בהיותו טייס שבכוחו לבתק אותה מקרקע המציאות הבטוחה.
 

דיוקן של אישה תלותית

אלא שנשיות תלותית שבבסיסה רצון להיות נושעת ביד גברית, והיא משתפת לשם כך פעולה עם גבריות השבויה בפנטזיה של רב-כוחניות, אינה מתקיימת רק בגבולות הבדיון.* אחת הסיבות לנכונות של נשים רבות להיכנע לפנטזיה הגברית, לשתף פעולה עם פנטזיות בובתיות, ולראות את עצמן כאובייקטים מיניים, נובעת מחוסר במרחבים ציבוריים המקדמים הנהגה, עשייה והגות נשית. לפני כמה ימים השתתפתי בכנס להשקת "אינדקס נשים לצוותי משא ומתן לשלום" שיישר קו עם החלטת 1325 של האו"ם, העוסקת בתפקידן של נשים במניעת סכסוכים והשכנת שלום. הספר יצא לאור בעקבות תיקון חוק לשיווי זכויות האישה ועיקרו ייצוג נשי הולם בתהליכים מדיניים. צאתו של הספר לאור, העובדה שישנן כעת נציגות של נשים סביב שולחן הדיונים המדיני, והתכנסותה של נציבות נשית לדון בפתרון המצב מהווים פתח לתקווה. אבל עד שנבין שהתלותיות בכוחניות הגברית, והנכונות לפתור בעיות באמצעות מהלומת כוח קיצוני מובילים להרס כולל –  תמשיך הרוח האנושית, אותה פיסת נשמה שבירה ומודחקת בגברים ובנשים לספוג חבלות רציניות.
 
כדאי לזכור שאחת הנקודות המדויקות במיתוס סופרמן, היא עובדת היותו אל אנושי. סופרמן חייב להיות מחוץ למערכת בכדי להציל אותה* קריטריון זה צריך להוביל להבנה שלעולם לא יכול להיות מושיע. זו חייבת להיות מושיעה. מי שהדירו אותן מצורות החשיבה, המבנים החברתיים ותבניות הדיבור הן נשים. הן אלו שיכולות להתבונן על העולם מבחוץ ולהשפיע עליו מבפנים. העולם לא זקוק לסופרמן כעת, הוא זקוק ללואיס ליין. כדאי מאוד שהיא (ומכאן הנשים שהיא מסמלת) תתעורר מהחלום ששובה אותה.