אידיאל היופי הלבן
במבט ראשון נראה כי הפרסומת של דאב עושה צעד נוסף בשחרור האישה ממגבלות וסטראוטיפים כובלים של יופי נשי בהציגה בקמפיין רבתי נשים שאינן זוכות בדרך כלל לשטח פרסום כה נרחב: נשים מלאות, בוגרות, מנומשות ושטוחות.
אלא שבנוסף לפגמים שמצא יאיר טרצ'יצקי בהבניה הרדודה והמלאכותית של נשיות אמיתית בקמפיין הזה, מרגיז שארבעת הנשים שנבחרו להריץ אותו הנן בהירות עור ואף אחת מהן אינה בעלת חזות שחומה.
מסתבר שבישראל שגם כאשר המפרסמים מעוניינים לנתץ סטראוטיפים לעוסים של יופי נשי, הם אינם מסוגלים להתגבר על אותו "קו ההפרדה" לבן, סמוי אך נוכח, שדוחק אל מחוץ לשולי הפריים את האישה המזרחית וצבע עורה השחום (בעיקר בפרסומות המציגות סוג של אידיאל שאינו קשור בניקיון או באוכל).
אחד המאמרים החשובים באנתולוגיה הפמיניסטית המזרחית שבה אני עורכת שותפה נפתח כאשר אקדמאית מזרחית שהרגישה שהגשימה את החלום הישראלי יושבת עם בתה מול מסך הטלוויזיה והבת שלה שואלת אותה "למה כל הילדים בפרסומות לבנים ואני שחומה?"
המסע שעשתה הכותבת, עליזה פרנקל, בעקבות אותה שאלה הוביל לממצאים ח
כמה חבל שחברת דאב לא הראתה מעט יותר רגישות ומודעות חברתית.
לפחות בארה"ב קמפיין דאב הפגין קצת יותר מודעות והשכיל להציג נשים מרקעים שונים.
קישורים נוספים
§ ההתייחסות שלי לפרסומת בתוכנית "פוליטיקה" של הערוץ הראשון
§ המרחק בין האידיאל הפרסומי למציאות – סרטון "אבולוציה"
פרענקים בפרסומות?
לשים גם אשה עם צבע עור כהה
ללא הפרדה.
אבל זו בעיה של דימוי
לכן כל הפרסומות לא ראויות , והן מבחינת
מה שהן מייצגות, עובדות על דימויים בלבד.
השפעתן גם הולכת ויורדת עם השנים בבחינת אין מה לחדש יותר.
הפרסומות הזו לכשעצמה עושה הכל בכדי לא להיות שבויה בסטיגמות אבל נופלת למלכודת שלה עצמה
לכן, שוב, אין מקום לפרסומות בעולמנו
והן קיימות למרות שאסור להן להיות
בלונדון לפני שנתיים שלוש.
ואם אלו לא בדיוק אותן הנשים אז אלו התאומות הרעיוניות שלהן, וניתן לתאר כל אחת מהן במילה אחת: המנומשת, הזקנה, השמנה והשטוחה.
לא יודעת מה מוצאים בפרסומות האלו, הן סטראוטיפיות לגמרי, ואיך הן אמורות לקדם את דאב לא ממש ברור.
אגב, כשהקמפיין הזה עלה בלונדון
תחנות הרכבת התחתית היו מלאות בתמונות הללו, ומישהו דאג לסמן על כל הפרסומות את התשובות שלא אליהן דאב כיוונה.
וזו הערה מאוד חשובה. אני הייתי מפנה אותה לדאב, כי זו הפעם השניה שהקמפיין הזה עולה, ואולי תהיה פעם שלישית.
הזווית של טרצ'יצקי מאוד מעניינת, אבל צריך לזכור שפרסום הוא שטחי מטבעו, וייצוגים הם מוגבלים תמיד.
אני דווקא זוכרת קמפיין קודם שלהם שבו כיכבו גם אישה שחומת עור וגם אישה שחורת עור
הם אלו שזוכרים שצריך להיות פי-סי, אבל אין להם כוח להשקיע בלהבין מה קורה בישראל שמחוץ לתל אביב, אז הם מעתיקים מאמריקה. שמים ליד הילדים בעלי החזות הסקנדינבית כמה שחורים (עכשיו אפשר להבין בשביל מה היה מבצע משה) ואם אפשר, מוצאים גם איזה מלוכסן עיניים. מזרחים? ערבים? חס וחלילה.
הדוגמא המאלפת ביותר לתופעה הזו היא הקלטות המעוברתות של בארני.
אף אחד לא יחשוב לשים גברים על שלט, כשלצידם אפשרות לסמן מה חושבים על הגוף שלהם.
ומה עם דברים כאלו: http://www.youtube.com/watch?v=iYhCn0jf46U
באופן כללי בארץ הענין של שחור לבן בולט. היפי השחום שאין כחוזקו וכיפעתו, הרבה מודעים אליו. צריך איך שהוא להבליט את הלבן על הרקע המאוד חזק של השחום. לכן האפלייה. הרבה יותר חזק להיות שחום יפה. כי הבהיר פשוט מושך את העין בבהירותו. ואם שחום מושך את העין אז על אחת כמה וכמה מעלות טובות
שימי לב ליופי המולאטי . לתערובת של שחור ולבן, ומה שיוצא מזה זה יופי והדר שאין דוגמתו. שוה את כל הלבן.
ואגב עור שחום הוא הרבה יותר דק, יותר משיי. יותר עדין פי אלף מונים. נסו ותראו את ההבדל במגע בין העורות.
ואגב עלי לא עובד שום סטריוטיפ. שום שטיפת מוח. יופי גם נובע מעמוד שדרה פנימי, ואותו אתה משגר החץ מקשת. ענין העדריות ושטיפות המוח זו מכה.
ואין חולק שמילותיך יפות כמשי ודבריך כחץ שלוח
טוב שכתבת את זה (-:
נשים מזרחיות מככבות יותר בפרסומות לחומרי ניקוי
(הרי אמא שלהן היתה עוזרת בית ולימדה אותן המון על ניקיון…)
הילד החכם עם המשקפיים בפרסומות לנצח יהיה אשכנזי
כן אבל התקדמנו קצת, בחלק מהפרסומות מחליף את הילד הבלונדיני (שמופיע למשל בפרסומת של פלאפון) ילד ג'ינג'י (למשל בפרסומות של תנובה ומכבי שמקפידות כמובן להציג אותו במרכז לצד אחיותיו בהירות השיער).
אבל השינוי תלוי ביכולתם של ארגונים, מוסדות, מנהיגים חברתיים, מעצבי דעת קהל ויחידים להעביר ולהבנות את המסר שצבע העור השחום שווה ויפה.
זה יכול לקרות: אתמול, למשל, עלתה פרסומת מסדרת ביטוח ישיר שבה משה איבגי כדוד דוד, נוהג במכונית כשמאחור שני ילדים שחורי שיער, והילד החביב – נס מקומי – שחום עור ובעל חזות מזרחית.
יש מקום לתקווה.
זה באמת היה מצחיק אם גם הפעם היו מכניסים שני ילדים בלונדינים….
זה באמת תלוי ביכולת ובמודעות של אירגונים ומפרסמים.
זה גם ככה בפירסומות ברדיו – מבטא מזרחי הוא כמעט אף פעם לא שיגרתי, הוא רק אם זה נהג מונית או מישהו מפוקפק.
וככה גם בדיבוב של סרטים מצויירים וכד' וכד'
נראה לי שהדרך עוד ארוכה
וואו כמה שאת שתלטנית. אפילו יותר ממני. 🙂
מה בת דמותה של עליזה אולמרט עושה בפרסומת ? יש לנו 3 עלמות חן , וקצוצת שער שיבה , הדומה שתי טיפות ארס , לעליזה אולמרט ,
מה היא מחפשת כאן ? אולמרט שמחבק שר שמטריד קצינה בצהל ולא מתייחס לקצינה , עליזה אולמרט שלא התיחסה גם היא לאותה חיילת אבל , מדברת עם יקירה רמון
הזוג אולמרט שיש להם בן שמתחמק משרות בצהל
הפרסומת דוחה ולו רק כל מה שמשדרת משפחת אולמרט ,
, על כך נאמר רעל ולענה ,
שטויות במיץ עגבניות! פרסומות?הכול כאן בקריסה וכולם מקשקשים על פרסומת בהירה או שחורה. נו באמת אתם גרים בארץ?
אסונות גדולים מתחילים בדברים קטנים. וכן, הדברים האלו משנים מאוד.
לא מתיישב עם העובדות שבלו הביא. בכלל לא.
http://www.notes.co.il/ben-hateva/56716.asp
עם הקוסנפט שיופי הוא בין השאר תוצר של הבניה חברתית, שגם כאשר באים לאתגר אותה אידיאל הלובן שבסיסה נותר ללא שינוי.
עור בהיר הרבה יותר דק, רך, תינוקי, עדין, משיי ואין מה להשוות אותו לעור המזרחי.
העור השחום היחידי שיפה הוא השזוף האשנזי והאירופאי שהוא זוהר ומבריק כמו דבש .
כל דבר שמזיק ללבן, כמו נמשים, כתמים שחימות ופיגמנטציה זה פחות יפה ואין ככמו עור בהיר וחלק אורגינל אורגינל.
לעור מזרחי יש המון בעיות פיגמנטציה, צלקות וגושים.
עדיין, בפרסומות צריכים להופיע מכל המינים והסוגים.
וכל אחד ודעתו.
חחחח….
חוש הומור לא פחות חשוב
הגטו האמיתי הוא "להיות בזוי… בעיני עצמך". (אלטנוילנד, עמ' 269)
נראה שאמירה הם שונאת את צבע עורה השחרחר ובזה לעצמה וזה באמת מצער, הציירים הארופים נסעו להאיטי לצייר את הנשים בעלות העור הברונטי ושחרחורת מגלה בוז כלפי עצמה. מוזר לא?
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים