אוצרות יקרי ערך טמונים במקומות לא צפויים; זאת הזכיר לי המפגש עם המשוררת ברכה סרי, אותה הכרתי לראשונה באקראי בתחנה המרכזית החדשה.

משוררת שהשיחות איתה והקריאה בספרי שירתה, אותם הוציאה בהוצאה עצמית הנקראת האור הגנוז, כמוהם כגילוי של אוצר רוחני שהמיינסטרים פסח עליו בעיוורון ומבלי דעת.

 יכולתה של סרי, מי שנולדה בתימן, למדה קרוא וכתוב בגיל עשר, קיבלה הצעה לכתוב דוקטורט בבלשנות בברקלי והעדיפה לכתוב את שיריה, לשחק עם השפה העברית ולחבר בין עולמות שונים של קדושה ושל חול מתוך נקודת מבט נשית פמיניסטית מייצרת חווית קריאה שונה החושפת עולמות נסתרים.

עם צאת ספרה בת יין, אותו היא מקדישה "לפורצי הגבול שאין להם סוף," יתקיים ערב ספרותי ביום ראשון ה- 27 למאי בשעה 20:30 בתיאטרון ענבל (הכניסה חופשית). הזדמנות מצוינת להכיר את ברכה סרי באופן אישי ולהתוודע לשירתה הייחודית.

הערב לבת יין יאפשר גם לשמוע את ד"ר הנרייט דהאן כלב, מחלוצות הפמיניזם המזרחי וראש החטיבה ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון, שתדבר על אלמנטים של תשוקה בשירתה של סרי, את ד"ר לאה ברץ, ראש החוג לספרות במכללה באקדמית אחווה, שתתייחס להומור בשירתה של סרי וכן את ד"ר אורי מלמד, ראש מדור העברית של ימי הביניים באקדמיה ללשון עברית, שידבר על גילוי וכיסוי בלשונותיה של ברכה סרי.

הנה מספר טעימות משיריה של סרי:

מתוך אלת פריון פסוקת רגליים:

אבא שלי היה צדיק נסתר/מלך עני./אמא שלי היתה פרפר/קצוץ כנפים.עכשיו אני שוכבת כאן./הם עפו לשמים./אני אלת פריון/פשוקת רגלים." (נורית,21)

מתוך בריאת העולם:

בראשית היתה המלה./אחר אלוהים את האור/ברא,/להאיר את תוכנה של מלה/ולחזות בזיו אלוהימה/שהסתתרה בחושך פנימה./אז אמרה לו ההיא:/כבה את האור. אני מתביישת./וכשהיו בחושך לבדם /ביקשה היא ממנו/לברוא לה עולם. (בת יין, 45)