הפרסומת החדשה של דואר ישראל  "מט"ח ללא עמלה" – עם אלי ומריאנו, מתכתבת עם תסריט הסרט סחף חושים, (תרגום תמוהה לשם המקוריSwept Away), המתאר את מערך היחסים בין בלונדינית עשירה ומפונקת וטבח יווני קומוניסטי שחום עור.

הפרסומת גרמה לי לשוב ולהרהר במדונה ובסרט שלימד אותי שגם אישה חזקה ועצמאית כמוה יכולה לאבד כוח וכושר הבחנה לצד בן זוגה, הבמאי גיא ריצ'י.
מה שמפריע בסרט אינו שהוא אינו טוב עד כדי זכייה בכבוד המפוקפק לגרוף כמה פרסי "ראזי" — על הסרט הגרוע ביותר, השחקנית הגרועה, החידוש הגרוע, (הגרסה הזאת מבוססת על סרט איטלקי משנות החמשים), הזוג הגרוע (מדונה ואדריאנו ג'יאניני) והבמאי הגרוע, (גיא ריצ'י) — אלא התוכן עצמו. מדובר באחד הסרטים השוביניסטים ביותר שנראו אי פעם על המסך.

קשה להבין כיצד הסכימה מדונה להשתתף בסרט עם תסריט וקונספט המבזה נשים. אלא שכמובן זו תופעה מוכרת וידועה היטב – של החלשת העוצמה הנשית של אישה לצד בן הזוג שלה.

ולא, אין הכוונה כאן לענווה העצומה, ואולי גם הקרבה, שנדרשה ממנה כרקדנית, יוצרת וזמרת, מי שהופעתה החיצונית היא חלק מכרטיס הביקור שלה, שהסכימה להופיע על סף החמישים (הסרט יצא לפני שלוש שנים), ללא כל איפור, תסרוקת או פן.
במה דברים אמורים? הסרט מציג שתי אפשרויות קיומיות זו בצד זו. בעולם היומיום מדונה היא בת לאב עשיר ולבן זוג עשיר גם כן. אלא שעושרה הרב לא עושה אותה מאושרת. כמי שרגילה לרכוש את כל שהיא חפצה מסביבתה, היא סבורה שהכסף יענה על הכול. היא מוצגת בשייט תענוגות על יכטה ששכר בעלה כאשר היא רודה בסביבתה ומתנהגת בניבזות בעיקר כלפי עובד מטבח יווני אליו היא מתייחסת כעבד.
והנה מתהפכות היוצרות כאשר השניים נסחפים יחדיו לאי בודד שם לכסף ולתכשיטים אין כל ערך, וליליד האיים היווני יש יתרון על פניה . הוא אינו מוכן למכור לה כוס מים בעבור כל אוצרותיה החומרניים. כמו קאליבן בהסופה של שקספיר יש לו יכולות טבעיות הקשורות לעולם של הטבע. הוא מוצא בקתה נטושה באי, דג ומבעיר אש. ואילו מי שרדתה בו נאלצת להתחנן שיחוס עליה.
אלא שהמסרים החברתיים שנושא הסרט שמבליט את אלמנט הבלונדינית מול השחור, העשירה מול העני נעצרים ברגע שמדובר בגבר מול אישה.

באמצעות כמה סטירות היא לומדת לאהוב את הגבר שלצידה על האי. את שרותיו הטובים היא קונה בעבודות נקיון כאשר היא לומדת לכבס את בגדיו. גם נשיקה לרגליו עוזרת.
כמובן שבסוף היא גם מתאהבת בו לאחר שהוא כמעט אונס אותה. מה יותר ברור מזה.

התמונה שמצייר הסרט עגומה. שני עולמות בעולם אחד שולט הגבר הלבן כשלצידו אישה מפונקת שאינה מבינה דבר. בעולם שני ומקביל שולט הגבר השחום כשלצידו אישה המשועבדת לכוחו שעומד לו רק כאשר הוא איתה על אי מבודד.

בכל מקרה היא רכוש שמשנה בעלות.