המקלדת כפוליגרף
מה מסתתר במעמקי הלב נראית לעיתים כמשימה שרק פסיכולוגים מדופלמים יכולים לפצחה לאחר שנים של נבירה במעמקי הנפש. מה לעשות שלעיתים מעט טכנולוגיה יכולה ללכת דרך ארוכה. חשבתם שלעולם לא נוכל לגלות אם בסתר ליבנו מסתתרות הטיות חברתיות אותם יכחיש האני המודע והנאור שלנו בכל תוקף – טעות בידכם. במרחק קליק עכבר מצויים מבחני IAT, החוקרים את הדעות הקדומות החבויות בנו.
הרעיון שעומד מאחורי ה-IAT הוא שלצד התפיסות והעקרונות המודעים שלנו בהן אנו בוחרים להאמין, אותם אנו מציגים לעולם, ובהם אנו משתמשים לשלוט בהתנהגות המודעת שלנו, חבויות בנו עמדות ואמונות נסתרות שאיננו מודעים להם. ולא רק זאת אלא שניתן לגלות את אותן עמדות בקלות יתרה.
מבחני ה- IAT מודדים הטיות בלתי מודעות. אותן עמדות ואמונות חבויות נחשפות באמצעות מהירות ההקלדה שלנו על המקלדת. האם קל לנו לקשר דברים חיוביים למישהו עם שם משפחה אשכנזי לעומת מישהו עם שם משפחה מזרחי? האם נוח לנו יותר לשייך, באופן סטריאוטיפי, נשים למקצועות הומניים וגברים למקצועות ריאלים? או לחשוב שצעירים עדיפים על פני מבוגרים?
האתר בגרסתו הישראלית פורס לפנינו שישה מבחנים שיאפשרו לנו לאתר דעות קדומות החבויות בנו על רקע אתני (ספרדים-אשכנזים), גיל (זקנים-צעירים), מגדר (נשים-גברים), מדינות (ישראל-ארצות הברית), משקל (שמנים-רזים) וגזע (שחורים-לבנים).
מהנתונים העולים מהממצאים בארצות הברית עולה למשל שאצל מרבית האוכלוסיה קיימת העדפת אוטומטית לאנשים לבנים על פני שחורים.
מה קל לנו יותר לקשר? רע עם לבן או עם שחור? מהירות ההקלדה תענה על התשובה
אבל אם נחשוב לרגע שזו ההעדפה הקיימת רק אצל לבנים נטעה – הנתונים מראים שמחצית מחמישים אלף אפרו-אמריקאים שעשו את מבחן ה-IAT היו בעלי הטיה חיובית יותר ביחס ללבנים מאשר לשחורים. הסיבה לכך היא שגם שחורים וגם לבנים מוצפים באותם מסרים תקשורתיים מסרטים, תוכניות טלוויזיה, פרסומות, תוכניות לימוד ועוד המעבירים מסרים תרבותיים המקשרים טוב ללבן. במילים אחרות אנחנו חיים בתוך מערכת שמשדרת למוחנו מסרים מוטים ללא הרף – מסרים אלו פועלים את פועלם גם בניגוד להבנתנו ולרצוננו.
אבל מה יבוא קודם, המעבר האיטי של קבוצות מוחלשות המשנות את ההטיות הקיימות בכך שהן מצליחות למצות את הפוטנציאל שלהן ולנוע מהשוליים למרכז, או ההפנמה של דעות חברתיות קדומות שיוצרת מעגל שקשה לפרוץ ממנו.
ניתן לראות את הפער בציוני המתמטיקה בין גברים לבין נשים אשר מתרחב עם השנים כתשובה לשאלה זאת.
ראשית, הממצאים עצמם לא שנויים במחלוקת אבל צריך לשים לב שכמו הסטודנט שמתואר בספר, רוב האנשים יגיבו בצורה שונה בזמנים שונים. המשמעות של זה היא שדי בקלות אפשר לשנות את תוצאות המבחנים הללו מה שמקטין את המהימנות שלהם.
שנית, וזה הדבר החשוב יותר, העובדה שאנחנו עושים קישורים בין לבנים או אשכנזים לתכונות חיוביות, לא בהכרח אומרת שאנחנו חושבים ככה ובטח לא שמתנהגים ככה בחיי היומיום. אין ספק שגזענות קיימת בכל חברה, אבל הרבה אנשים לא גזענים יוצאים כאלו על פי המבחן הזה. הסיפור עם השחורים ממחיש את הנקודה הזו. הם בוודאי אינם גזענים כלפי עצמם ומה שקורה הוא שהמסרים הללו פשוט זמינים יותר עבורם (ועבור כל אחד אחר). אבל מסרים זמינים לא בהכרח מובילים לאפליות ולפעמים דווקא להיפך, יוצרים תנועת נגד חזקה.
אגב, לגבי גברים ונשים זה סיפור אחר לגמרי. לא כל הבדל ביכולות הקוגנטיביות שלהם מעיד על אפלייה, ולמעשה מחקרים מראים שחלק מההבדלים הללו מקורם בהבדלים מולדים (כולל חלק מהיכולות המתמטיות). דווקא נדמה לי שלאחרונה הפערים בנושא הצטמצמו בגלל שמעודדים יותר נשים לעסוק בתחום הזה.
אתה אומר ששחורים ודאי אינם גזענים כלפי עצמם.
זה כמובן לא נכון. כשאדם גדל בסביבה שבה הוא נחשב נחות, המסרים האלו מופנמים ובהחלט אפשר למצוא שחורים שמאמינים שהם פחות טובים רק מפני שהם שחורים, נשים שמאמינות שאפליה כנגדן היא מוצדקת ואפילו יהודים עם אנטישמיות מופנמת. זה הרבה יותר שכיח מההפך.
הרגשת נחיתות של קבוצה מסוימת היא לא מדד לגזענות. נחיתות מסוגים שונים (כלכלית, חברתית וכו') היא משהו אובייקטיבי שניתן למדוד אותו. זה לא אומר שזה מוצדק או לא ניתן לשינוי אבל זה עדיין קיים. בכל מקרה מעטים האנשים שחושבים שהם נחותים בגלל מאפייני שרירותי כמו גזע או מין ושזה מצדיק את האפלייה שלהם. בנוסף, הנקודה המרכזית היא שהמבחנים הללו לא אומרים אף אחד מהדברים הללו הם פשוט מראים על הקשר שאנשים עושים בין קבוצות מסוימות לתכונות. הפרשנויות השונות הן בעיקר ספקולציות.
גם מבחני IQ יכולים להניב תוצאות שונות בזמנים שונים, ויותר מזה, הם מושפעים בצורה מפתיעה מדברים שלכאורה לא קשורים כלל לאינטליגנציה, כמו למשל מה לובשים הנבחנים! (רמז, נשים בבגדי ים מצליחות הרבה פחות, שחורים המתבקשים לכתוב את המוצא שלהם מצליחים פחות. ועדיין מבחני IQ נחשבים למדד אמין. יתר על כן, הנקודה שמעלה גלדוול בספר "ממבט ראשון" היא שלא קל לשנות את התוצאות של מבחני ה-IAT.
הטענה שלי היא שלמרות שנראה לנו שאנחנו לא גזענים/סקסיסטיים וכו', המבחנים מצביעים על כך שבתת מודע שלנו אנחנו לעיתים קרובות ולמרבה הצער כן חושבים כך, ומכאן גם התנהגותנו מושפעת. קח לדוגמא את השוטרים האמריקאים שירו על הבחור השחור שהחזיק מברג ביד, או לחילופין השוטרים הישראלים שהרגו חיל הלא חמוש על גג הבית בכפר שלם לפני מספר שנים. נראה לך שהם היו יורים במישהו על גג בית בצהלה?
לגבי נשים, מחקרים מראים שההבדלים הולכים וגדלים, מה שלהבנתי יכול להעיד השפעה של הבניה חברתית.
לא התכוונתי לנחיתות כלכלית או חברתית. התכוונתי לנחיתות ממש. שכלית/ביולוגית. נחיתות שקשורה ממש לפיסיולוגיה של האדם.
ישנם אנשים רבים שמאמינים שהנחיתות שלהם היא פיסית, למשל נשים שמאמינות שיש להן נחיתות ביולוגית שמקשה עליהן בתחום המתמטי.
מבחני IQ מאוד מהימנים ויש עליהם השפעות מאוד קטנות יחסית (מעבר לשונות טבעית). בנקודה הזו גדלוול לא כל כך מדייק והוא מעט פופוליסטי.
הטענה שלך היא קפיצת מדרגה שלא בהכרח מובנת מאליה. העובדה שהמבחנים מראים על קשר מסוים שאנחנו עושים בין קבוצות לתכונות לא בהכרח מחייבת שאנחנו גם מתנהגים ככה. דווקא גלדוול מסביר היטב תופעות של ירי לא מבוקר, ובכל מקרה, אני לא מטיל ספק בזה שיש גזענות. אבל אם תלכי רק לפי המבחן תמצאי שכולם גזענים ואז כל התיאוריה הזו חסרת ערך.
לגבי ההבדלים במתמטיקה זה שישנן השפעות חברתיות על התוצאות לא סותר את העובדה שיש גם הבדלים מולדים. אם גברים ונשים מתחילים מנקודת מוצא שונה, עדיין זה לא אומר שאי אפשר להביא אותם לנקודה שווה או שונה יותר כתלות באיפה משקיעים את המאמץ.
זה לא בהכרח אומר שהתאוריה חסרת ערך.
בתור דוגמה אפשר להביא תאוריה שפרויד הציע ואז נסוג ממנה, תאורית הפיתוי, מכיוון שעלה ממנה שהמימדים של גילוי עריות פשוט גדולים יותר ממה שמתקבל על הדעת. עצם המסקנה שכולנו גזענים או שגילוי עריות הוא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שמאמינים, היא פשוט לא סיבה מספיק טובה כדי לנטוש תאוריה.
את מה שהמחקרים אומרים. גם אם יש הבדלים בין גברים ונשים ביכולות מתמטיות שמקורן ביולוגי, אין שום סיבה שאישה מסוימת תחשוב שהיא פחות טובה מכיוון שהשונות בכל קבוצה גדולה מאוד. מעבר לכך, בתחום כמו יכולת מתמטית ההבדלים העיקריים הם בקצוות כאשר הממוצעים שווים פחות או יותר. זה אומר שיש יותר גברים בקצה העליון אבל גם יותר גברים בקצה התחתון. בכל מקרה, אני לא חושב שיש הרבה נשים שחושבות ככה באמת ועל סמך זה הן פועלות.
או לא, אלא מה המבחן הזה באמת בודק. גזענות או אפלייה באות לידי ביטוי בפועל והקשר בין התנהגויות בפועל למבחן זה או אחר רחוק מאוד ולחלוטין לא מבוסס.
שאנשים מחזיקים בהן. היא יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, בין השאר באפליה, או בכלל לא. המבחן הזה בודק אמונות ולא התנהגויות בפועל, משמע, הוא בודק גזענות.
אני מסכימה איתך שזה יכול להישמע פופוליסטי. אבל יש מחקר של Spencer, Quinn, Steele משנת 1997 שבו נשים וגברים עשו מבחנים במתמטיקה פעמיים. בפעם הראשונה נאמר להם שאין הבדלים מגדריים בתוצאות, ואכן התוצאות בין גברים ונשים היו דומות מאוד עם יתרון קל לגברים. בפעם השניה נאמר להם שיש הבדלים ואז תוצאותיהן של הנשים פחתו ביותר בחצי, ואילו התוצאות של הגברים עלו.
יש מחקרים נוספים המצביעים על תנודות דומות בתוצאותיהם של נבחנים במבחני IQ שמחזקים את טענתו של גלדוול שהאינטליגנציה דומה יותר לשלהבת מרצדת של נר מאשר לאור היציב של נורה.
הוא בודק קשר. אם ישאלו את רוב האנשים שמשתתפים במחקר הזה רובם יטענו שהם לא מחזיקים באמונה כזו, אז למה לא להאמין להם ולעומת זאת כן לבצע קפיצת מחשבה שהמבחן בודק אמונה?
הנה כמה מחקרים שמפריכים את התיזה הזו:
http://psychology.tamu.edu/Faculty/blanton/bj.2006.arbitrary.pdf
http://faculty.washington.edu/agg/IATmaterials/PDFs/Karpinski&Hilton.JPSP(2001).pdf
http://faculty.washington.edu/agg/iat_validity.htm#famil
של נבחנים הופכת אותם לברי השוואה? כלומר, הגיוני שאם גורמים לנבדקים לכעוס או אם מישהו מגיע רעב למבחן אז זה ישפיע על התוצאות, לכן לא מפתיע שהתוצאות שונות. מכיוון שבמבחנים סטנדרטיים לא אומרים לנבדקים שום דבר, סביר שהתוצאות שם יותר מייצגות (וגם חוזרות על עצמן).
כי אז ההבדל היה זניח יותר, מדובר על הבדלים עצומים, ועל תוצאות שחוזרות על עצמן ומראות עד כמה גדולה ההשפעה של ההבניות החברתיות על היכולת שלנו לחשוב
הנה מאמר מצוין על הנושא הזה
http://images.google.com/imgres?imgurl=http://content.answers.com/main/content/wp/en/thumb/a/af/250px-TBC-BW-IQ-SES-withDiff.png&imgrefurl=http://www.answers.com/topic/race-and-intelligence-explanations-1&h=190&w=250&sz=19&hl=en&start=6&um=1&tbnid=1o-Qzs8zrGskGM:&tbnh=84&tbnw=111&prev=/images%3Fq%3DSpencer,%2BQuinn,%2BSteele%2B(1997)%2BIQ%26svnum%3D100%26um%3D1%26hl%3Den%26newwindow%3D1%26rls%3Dcom.microsoft:en-US%26sa%3DN
שים לב לגרף הבא:
http://www.answers.com/topic/stereotype-threat-bw-jpg-1
ויש עליהם הרבה ביקורת, כמו גם מה הם בדיוק אומרים. שימי לב שהמחקרים שהבאת בכלל לא בודקים IQ אלא הפסיכומטרי האמריקאי. לא מצאתי בכלל מחקרים שנעשו על הנושא ובדקו את הIQ וזה די הגיוני, כי הIQ הוא מבחן מתוקף היטב ולא משתנה הרבה. מבחני הIQ גם לא מוצאים שום הבדלים ממשיים בין שחורים ללבנים או בין נשים לגברים כך שאני לא בטוח מה הנקודה שניסית להעביר. אני מסכים שמניפולציות שונות משפיעות על היכולת שלנו לחשוב בהקשרים שונים, אבל הן לא משפיעות על האינטליגנציה שלנו.
ובכל זאת אני סבורה שמחקרים הבוחנים את מבחני ה- IQ בהיבט המגדרי והאתני מעלים סוגיות שיש לדון בהם.
זה משחק דפוק המשמש תירוץ לכל הגזענים. תתנהג בסדר כלפי כולם או מרצון או לפי החוק סוף סיפור. החיטוט הנפשי? על ספת הפסיכולוג ..
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים