לא לטיפול – הגזענות הסמויה וחולות הסרטן
כאשר התרבות בה אנו חיים שבה ומציגה גברים ולבנים כחשובים יותר מנשים ומשחורים (ראו למשל, מעם חצי הספר לעם הספר) המסר המקטין בחשיבותן של נשים ומקדם מוצא אתני אחד על פני השני מועבר אלינו באופן בלתי מודע. למסר זה יש תוצאות שחורגות מתחום התרבות.
על התוצרים ההרסניים של גזענות וסקסיזם סמויים ניתן ללמוד ממחקר החושף שמטופלות לבנות מקבלות טיפול טוב יותר ממטופלות שחורות ושרופאות דואגות יותר למטופלות שלהן מאשר רופאים:
מי שחלתה בסרטן השד יודעת שהמלחמה נגד המחלה לעולם לא פוסקת, והסכנה שתחזור אורבת תמיד. הרפואה מציעה כמה דרכים כדי למנוע את הישנות המחלה – אחת מהן היא הקרנות, שאותן עוברת החולה לאחר כריתת השד. ההקרנות נחשבות ל"תו תקן", שמעיד על טיפול איכותי נגד המחלה. אך נשים רבות אינן מופנות לטיפול זה. מחקר חדש, שערכו חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ומתפרסם ב-The Journal of the National Cancer Institute, קובע שמה שעשוי להשפיע על קבלת הטיפול הוא מינו של הרופא המנתח. הסיכוי לקבל הקרנות עולה אם המנתחת היתה אשה. החוקרים ניתחו נתונים של כ-30 אלף נשים בנות 65 ומעלה, שחלו בסרטן שד בשנים 1991-2002 ועברו כריתה. מחקרים קודמים הצביעו על כך שמאפיינים כמו גזע, גיל והמרחק בין ביתה של החולה למרכז לטיפולי הקרנות הם המשפיעים על הסיכוי לקבל את הטיפול. אולם החוקרים בדקו גם את 4,453 הרופאים שהחליטו על מתן הטיפול.
כרבע מהנשים לא קיבלו טיפול הקרנות לאחר הניתוח. אכן, נשים מבוגרות יותר, שחורות, רווקות וכאלה המתגוררות מחוץ לאזורים עירוניים היו בעלות סיכויים נמוכים יותר לקבל הקרנות. אולם לאחר נטרול גורמים אלה, נמצא שכאשר המנתחות היו נשים, סיכויי המטופלות לקבל הקרנות היו גבוהים יותר. כך גם כשהמנתחים היו מנוסים יותר או שקיבלו את הכשרתם בארה"ב*. |
האם הרופאים שלא טיפלו העניקו למטופלות שלהן את הטיפול המלא לו הן ראויות חושבים על עצמם כגזענים, או סקסיסטיים? סביר להניח שמעטים אם בכלל. אולם הפרקטיקה מלמדת על ההשפעה של תרבות הלוקה באי-שיוויוניות על הטיפול הלקוי שהעניקו למטופלות שלהן.
הוספת תגובה