מלחמה?!
במוצאי השבת, היום בו פרצה המלחמה, הייתי אמורה לקחת חלק בפאנל עם נציגות משלחת נשים שהגיעה מספרד, הן היו אמורות לקדם את שחרורן של אסירות פלסטינאיות, ואני כמו נציגים נוספים בהם נועם שליט, את שחרורו של גלעד שליט. כמה ציניים נשמעים הדברים שעמדתי לשאת, לאור האירועים האחרונים:
|
עלינו כאנושות להגיע למקום הבסיסי של הכרה בערך החיים כערך עליון ולפעול בכל דרך ומסגרת להפסקת גילויי אלימות המתכחשים לזכויות הקיום של הפרט, לכבוד שלו הוא ראוי ולחופש לו הוא זכאי. |
זה לא פופולרי להוסיף סימני שאלה וסימני הקריאה בנוגע למלחמה. גם כאשר בין ההרוגים בעזה נמנו לפחות 20 ילדים, 9 נשים ועוד כ-60 אזרחים לא חמושים.
ב"הארץ" למשל, הלכו על בטוח במאמר תוקפני של אמיר אורן נגד המתינות. אורן רואה בצעדים המלחמתיים התעוררות מהתרדמת שבחוסר תגובה. מעניין המינוח בו הוא בוחר, שהרי ממאפייני התרדמת הם החד צדדיות שהיא מבטאת, בין השאר בחוסר היכולת לדבר עם הזולת.
כל זה לא אומר שלא צריך היה לאותת לחמס בצורה חד משמעית שהתנהלותו היא בלתי נסבלת. אבל לא באמצעות שחזור האלימות בה הוא משתמש ואימוץ הכוח כאידיאולוגיה.
כדאי לזכור שאם יש שאיפה משותפת לאנושות באשר היא, שאיפה אשר תבטיח גם את המשך קיומנו כבני אנוש על הפלנטה, הרי זה חזון של שלום כלל עולמי, קידוש החיים והקיום האנושי. את החזון הזה לא צריך להדביק כפתקון תזכורת לעתיד דמיוני אלא לפעול לקיים אותו בהווה, יום יום שעה שעה.
המציאות המטורפת שנהייתה פה בימים האחרונים רק מחזקת את דברייך בעד חופש, בעד כבוד, בעד חיים.
הגדולה האמיתית והחוכמה האמיתית היא להשמיע את הדברים האלה דוקא עכשיו, בקול צלול ורם,וכמו שכתבת- לא להשאיר את העקרונות הנעלים בתיאוריה, אלא לפעול למימושם הפרקטי והאמיתי, יום יום ושעה שעה.
לאותת לחמס בצורה חד משמעית שהתנהלותו היא
בלתי נסבלת
כל כך יאה, כל נבון …
אנא למדיני איך מאותתים כך.
אתה חושב שהריגה מסיבית מעבירה את המסר הנכון? אתה יכול למנות מסר חיובי אחד או הישג חיובי כל שהוא של מלחמת לבנון השניה?
המעבר לשפה אלימה מהווה כניעה לכללי המשחק של היריב ומחליש את כוחנו ואת מקומנו כשוחרי שלום באיזור.
יש אמצעים נוספים כמו גיוס הקהילה הבין לאומית, הטלת סנקציות מרחיקות לכת, ניסיון לייצר דיאלוג, כמו גם פתרונות יצירתיים להשגת תוצאה רצויה.
השקט המופתי ששורר בגבול שם, ולראייה נסראללה שעדיין לא מוציא את ראשו מן הבונקר ומעיז רק לשגר הצהרות ולא לעשות כלום מעבר לכך.
המעבר לשפה אלימה הוא שלב ריאלי וסביר לאחר שמוצו סנקציות אחרות (מניעת מסחר, מצור וכו') וכמובן שהיה גיוס מסיבי של קהילה שלא צלח (לא ארה"ב, לא גרמניה, לא מצריים ולא אף אחד אחר).
האנשים האלה פנאטים.
לפעמים צריך להוציא את הראש מהמזגן ולחיות במציאות.
" לאותת לחמס בצורה חד משמעית שהתנהלותו היא בלתי נסבלת" – כתבה הבלוגרית מנורבגיה (או מהמאדים).
או שההישגים היו כל כך מרשימים עד כי הרמטכ"ל דן חלוץ ושר הביטחון עמיר פרץ התפטרו וכך גם קצינים בכירים בצה"ל בהם אלוף פיקוד ומפקד האוגדה הצפונית.
לציון ההישגים כזכור, מונתה גם ועדה מיוחדת – ועדת וינוגרד שסיכמה את המלחמה (בלשון סגי נהור כמובן) כ"כהחמצה חמורה".
אשר לחיזבאללה ההצלחה הענקית הובילה אותו לשקם את הנזק (יש אומרים המזערי) שנגרם לתשתיות שלו.
ואשר לאובדן חיי האדם הבלתי נסלח: בצד שלנו 121 חיילים הרוגים, 44 אזרחים הרוגים, ו-2,000 אזרחים פצועים. בצד שלהם כ-500 לוחמים שנהרגו, בין 300-400 אזרחים הרוגים! ואלפי פצועים.
השנאה של הילדים שהיו שם וחוו את מה שקרה עוד תזין מלחמות נוספות.
לשלומית,
לגבי "הישג חיובי כלשהו" במלחמת לבנון, ענה כבר גיל.
אז נכון שמלחמת לבנון השניה לא היתה הצלחה, וזה בהמעטה, אבל "הישג כלשהו" היה גם היה.
לגבי המסר, אני מקווה שלא ההרג המסיבי כשלעצמו היה המטרה, אבל המסר פשוט וברור: אל תירו עלינו. אנחנו מוכנים להגן על עצמנו.
"אנחנו מוכנים להגן על עצמנו", הוא מסר הכרחי לשמירה על שקט בתנאים של שנאה ללא סיכוי להשלמה – וזה המצב עם חמאס – קראי את אמנתו, אם אינך מאמינה.
והרעיון שאת מעלה, של "פתרון יצירתי", אומר שאין לך שום רעיון ממשי.
ה"ההישג" בטל בשישים ביחס למחיר.
אני חושבת שאלימות איננה הדרך הכי טובה לתקשר עם משהו ולהעביר מסרים. זו צורה פרימיטיבית שאינה מאפשרת לדייק והיא מסוכנת גם לצד המשתמש בה.
אם היתה המטרה להבהיר את המסר, "אנחנו מוכנים להגן על עצמנו" מדוע חיכינו להעברת המסר הזה כל כך הרבה זמן? המעבר מקיצוניות של אין תגובה, לקיצוניות של הפצצה חסרת רחם מסמן את המקום המסוכן בו אנחנו נמצאים.
לגבי רעיון ממשי, אני לא חלק מהמערכת המופקדת על המצב כדי להציע רעיונות, אבל עסקתי במספיק מערכות מורכבות כדי לדעת שתמיד ישנם מספר דרכים לפתור בעיה.
אני נותן הכשר מוסרי.
יש את משבר האנרגיה העולמי, התחממות כדור הארץ, האיידס, הסרטן…
כל כך הרבה בעיות שניתן לפתור בשיטת "אני לא חלק מהמערכת המופקדת על המצב כדי להציע רעיונות, אבל עסקתי במספיק מערכות מורכבות כדי לדעת שתמיד ישנם מספר דרכים לפתור בעיה."
אף אחד לא מציע להפציץ את האויב
שלומית, הדברים שלך הם מעמיקים, אמיתיים וחשובים.איפה היינו אילולא הדברים הללו היו נשמעים בריש גלי. הם חסרים לי מאד לא רק כביטוי חברתי אלא גם בפוליטיקה הישראלית. ההפנמה של שפת הכוח בתרבות ובחברה שלנו גורמת לי להרגיש שזה לא "הם" שמבינים רק כוח, זה אנחנו. אם מספיק אנשים לא היו נשברים עכשיו היינו מצליחות ומצליחים להשיג את ההישגים הללו. אבל משהו מריח כאן כמו קמפיין עגום במיוחד למפלגה שכוחה ירד לפני העופרת היצוקה והמצוקה הזו. כתושבת הצפון אני יודעת ומבינה מהי אימת הפגזה על חיים אזרחיים אבל מבינה גם שכוח לא נפתר בעוד כוח. רק שאת זה שכחו ללמוד בישראל. ולא כל המגיבים כאן בציניות וארס, נסו גם אתם לומר משהו פרודוקטיבי.
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים