שלום ובוקר טוב לכולן, אני שמחה להיות כאן וֵלפתוח את כנס נשים, שלום והמשא וּמתן – הקול שלא נשמע. לא בהיסח הדעת פתחתי במילה שלום. העובדה שאנו משתמשות במילה "שלום" – "סאלאם" – באופן שוטף כברכה יומיומית בשפות העברית והערבית צריכה להוות תזכורת מתמדת לחשיבות התרבותית וההיסטורית של החתירה לשלום בחברה היהודית והערבית.

מה אם כן הופך את אותה בקשה אישית לשלום-"סאלאם", זו החוזרת ונשמעת מדי יום ומשותפת לנשים ולִגברים, לישראלים ולְערבים – לשיח ביטחוני-מלחמתי המדיר נשים – כאשר מדובר בדיוניים מדינים העוסקים בשלום?
 
לכאורה אנו נמצאות במרחב דמוקרטי, שבו לכל אחת יכולת לקחת חלק בזירה הפוליטית. מרחב, שבו לכל אישה יכולת להשמיע ולהשפיע, שבו ההזדמנויות פתוחות באופן שווה בפני שני המינים. אלא שהדגש הוא על המילה לכאורה. ואל לנו לטעות וֵלקחת את לְשון החוק לִכבוד האדם וּלשיוויון זכויות האישה ולחשוב שזו המציאות המתקיימת בפועל.

 
כדי שאותה בקשה ראשונית, היסטורית, תרבותית ואף דתית לשלום-סאלאם תתממש נדרשת תודעה, עשייה, מעורבות, הכרה והיכרות עם השיח ועם השותפות והשותפים לו – נדרש תהליך. אלא שתחת החזות הדמוקרטית שכול אחת יכולה להיות שותפה ושכל ההזדמנויות פתוחות – רוחש מרחב ציבורי מדיר נשים, שהמסרים הסמויים שלו חמורים ופוגעניים באשר הם מקדמים את דחיקתן של נשים מחוץ לגבולות השיח הפוליטי, תוך שמירה על הפערים החברתיים והסטוטס קוו המטיב עם ההגמוניה הגברית השלטת.
 
אנו חיות במרחב בו קיימת שטיפת מוח מתמדת באמצעות סוכני חִברות שונים: אמצעי התקשורת מדירים נשים ומציגים אותן תדיר בשולי הדיון המדיני, ובעיקר על תקן של קורבנות ולא של קובעות דעה ומדיניות.  אלפי פרסומות מדי יום מעבירות לנו ללא הרף מסרים חבויים תוך הצגת נשים באופן מקטין ומבזה. מיתוס היופי והתעמולה הבלתי פוסקת המתייחסת אל נשים כאל אובייקטים מיניים, מחלישים ומעוותים את החשיבה של נשים וגברים, עד כי רבות מאיתנו מרגישות לא נוח בגופן הן. אמצעים אלו פועלים להבנות את המציאות באופן המקשר בין גברים ופוליטיקה נשים ובית – כך, שהמסר הסמוי המועבר לנו הוא שאין אנו כשרות לעסוק בנושאים מדיניים. התוצר הסופי של תהליך זה הוא תודעה כוזבת, הפנמת הדיכוי, ותפיסה של המצב הקיים כמצב העניינים הטבעי.

מהי אם כן הדרך לשחרור?

הדרך להתגבר על אותן הבניות חברתיות כובלות היא על ידי יצירת פרקטיקות מקבילות של שיח נשי פוליטי העומד על זכותו לקחת חלק פעיל בתהליכים מדיניים ועל חשיבות הטמעת נקודת מבט מגדרית בתהליכי השכנת שלום.

נציבות הנשים הבינלאומית עושה זאת מזה 4 שנים. הנציבות שמה לה למטרה לפעול למען שלום ישראלי-פלסטיני צודק ובר-קיימא, באמצעות דיאלוג מתמיד ושיתופי פעולה בין נשים ישראליות, פלסטינאיות וְנשים מהקהילה הבינלאומית.

בשנים בהן אני חברה בנציבות נפגשתי עם שותפות ישראליות ופלסטינאיות לשיח המדיני דבר שאפשר לי לשבור מחיצות מדומיינות, ולגבש תפיסת עולם מדינית בנושא שלום.

פרקטיקת השימועים המתקיימת בשלוש השנים האחרונות מטעם הנציבות הובילה לכתיבת הדו"ח השמיעי את קולך. פרקטיקה זו איפשרה לנשים שונות מרחבי הארץ להשמיע את קולן ללא שיפוט או הפרעה במרחב הציבורי. באופן זה הפרקטיקה והדיון בה המתקיים בכנס זה מהווים פתח לכניסתן של נשים נוספות למרחב הציבורי הפוליטי-מדיני המדיר אותנו.

ברצוני לברך את נורית חדג'ג את שרי אהרוני את ענת סרגוסטי, את גליה לימור ואת עידית אבידן על על דו"ח השמיעי את קולך" שעוד רבות ידובר בו.

הבה נהפוך את השלום סאלאם ליותר מברכת שלום. באמצעות שיתוף פעיל של הקול הנשי בתהליכים מדיניים במרחב הציבורי– בהתאם להחלטה 1325 ולחוק הישראלי – מי ייתן וברכת השלום-סאלם תהווה את המציאות שנחיה בה.