ללסליחה חשיבות רבה גם כאשר היא נעשית מציבור אחד כלפי רעהו: ראו למשל את בקשת הסליחה של אהוד כלפי המזרחים, או של האפיפיור כלפי היהודים.
לקראת יום כיפור 2010 להלן הצעה לבקשת סליחה קולקטיבית של גברים כלפי נשים בישראל. לפני מספר שנים הייתי ביום הכיפור בבית הכנסת וחזיתי ביחס המביש כלפי נשים המתרחש גם ביום קדוש זה מתוך חוסר הבנה של משמעותה של גאולת אמת. יום כיפור מציע יציאה ממצב של סיבה ותוצאה ומביא באופן זה מימד אנושי של בחירה ויציאה לדרך חדשה.

בקשת הסליחה מהמין השני, שהוא הרבה פעמים גם המין הפוגע, לא ממש הגיע עדיין. ואולי גם כאן נדרש סיוע. השאלה אם אפשר ועד כמה באמת לסלוח – חשובה וראויה לדיון. אולם אין שישווה למקום שבו מתאפשרת על באמת התחלה חדשה ונקיה של כיום אנושי מעבר לחטאי וכאבי העבר.

שכן גאולה אמיתית מחייבת חברה שוויונית ומכבדת את שני המינים.

לאור פליירים שונים עם בקשות סליחה שהגיעו אלי חשבתי שמן הראוי להוסיף סגנון נוסף של בקשת סליחה. חשוב והכרחי. זוהי בקשת סליחה קולקטיבית מציבור אחד כלפי אחר.

ניתן להוסיף ולהציע שינויים וגם להעלות תהיות עד כמה אפשרית הסליחה ומה הן משמעויותיה.