הרשעתו של קצב היא רגע מכונן שמבשר על שינוי חברתי עצום מימדים ורב חשיבות. הקריאה המשועתקת מהפגנות וטקסטים פמיניסטיים נשמעה מכס בית המשפט: "כאשר אישה אומרת 'לא' היא מתכוונת ללא", וכוונה למי שהוגדר רק לפני מספר שנים ספורות כאזרח מספר אחד במדינת ישראל.

הפוסט על האונס שהעלתה אשכר אלדן באתר העוקץ מהווה אבן דרך בתהליך הציבורי של פרימת קשר השתיקה סביב מקרים של הטרדה מינית ואונס.
בחירה אמיצה זו של אלדן, להביא את סיפור האונס שעברה בשמה האמיתי, מהווה צעד נוסף בתהליך מתמשך לו שותפות נשים שהעזו ולחשוף את שארע להן – ביניהן ניתן למנות את דורית אברמוביץ שכתבה את הספר "המלך עירום, גילוי עריות במבט פמיניסטי" (הוצאת בבל), את לינור אברג'יל שבחרה לא לשתוק ולספר לעולם על האונס שעברה, ואת אורטל בן דיין שהפוסט שלה א' מהחוג לסוציולוגיה הוביל למאמרים רבים נוספים ולצעדים משמעותיים …