ראשי » חברה ודעת

עשרת האירועים המביכים של השנה החולפת

6 בינואר 2007 | | 5 תגובות | מאת

כור ההיתוך, כל ישראל חברים, כבוד האדם וחירותו, שוויון בין המינים, תקינות פוליטית, מקום לשונה ולאחר – מילים על דף. המציאות הרבה פעמים נראית אחרת. הנה רשימה אקראית של ארועים, אפיזודות ומסרים "נגועים חברתית" אליהם התייחסתי ברשימות: 

  

1.      ארומה אספרסו בר: הוא אשכנזי ובעל ממון, היא עובדת חברה ממוצא מזרחי. זה הספיק לו כדי לשטוח את משנתו הגזענית.

 

 

לחם שחור

 

 

2.      קמפיין דאב, מאתגר את אידיאל היופי הנשי אבל נשאר מאוד לבן 

3.      מסיבה משותפת לעיתון העיר והדיזנגוף סנטר. על ההזמנה תמונה של בובת מין

                              

4.      גברי לוי ברוקדים עם כוכבים לאלכסנדרה קומפנייט "את צריכה להוריד במשקל"

5.      ניסים קצב, וגם מקצת מאלו שבאו לפניו בעצם  

6.      קמפיין רשמי של מדינת ישראל לעידוד התיירות. ירושלים? מקומות קדושים? נוף קדומים? לאאא!! אצלנו דוגמנית בלבוש מינימלי היא מוקד המשיכה

 

 

 7.      מודעת פרסום ממשלתית, המיועדת לכלל הציבור? כאן אין כזה דבר תקינות פוליטית, ולא שמענו על פניה בלשון רבים. אצלנו גברים מדברים לגברים. 

8.      גומרות הולכות. ביזוי נשים בפריים טיים.

 

 

 

9.      בטיפול? אצלנו מטפלים בכולם, מלבד במזרחים  

10. הרשימה ארוכה ויש הרבה ממה לבחור. כמו למשל, שר האוצר הירשזון לחסיבה סוויסה: "תביאי משהו מרוקאי טוב" ועוד לא הזכרנו את רמון. אבל תמיד יש מקום להוסיף…

 

5 תגובות »

  • אמירה הס כתב:

    הדוגמנית ממש לא עושה לי את זה, משום בחינה

  • אסי כתב:

    ממתי מזרחיים צריכים טיפול? אם משהו או מישהו מרגיז אותם הם ישר דוקרים אותו ונגמר הענין

  • סנדי ש. כתב:

    "תביאי משהו מרוקאי טוב" זה משפט השנה לדעתי.
    הוא תמצית כל העוולות יחד

    יש לך אתר טוב מאוד. גליתי אותו רק לאחרונה.

  • נמרוד ברנע כתב:

    רק הנשים והמזרחים נדפקו השנה ממדיניות הממסד.
    לא הייתה מלחמה מיותרת בלבנון, עמיר פרץ לא התנהג 180 הפוך מהמצע שלו, לא היה המשך של מדיניות תקציב ניאו-ליברלית שבה לקטנים חותכים והגדולים אוכלים עוגה, לא היו בחירות לכנסת וגם אהרון ברק לא פרש מתפקידו כשנשיא בית המשפט העליון [אה אופס, הוא גם גבר וגם אשכנזי, אסור להגיד את השם שלו בכלל]

  • שלומית ליר כתב:

    הכותרת היא רגעים מביכים ולא אסונות קולוסאליים.
    לברק דווקא התייחסתי, לפחות לאופן שבו ערוץ 2 חגג את פרישתו ללא בדל של ביקורת עיתונאית הולמת. (ראה קישור מס' 4).

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.