הצעה מגונה
כנס הרצליה, נועד על פי מארגניו, ללבן "את מרכיבי חוסנה של המדינה בתחומים הממשלתיים, החברתיים, הכלכליים, ואף הערכיים והיהודיים."
אבל אף אחד, בכנס הרצליה האחרון, לא קם ויצא מהחדר, או מחה בקול רם כאשר פנה איש ההיי-טק, המיליונר בני לנדא, בפאנל שעסק ב"שותפות גלובלית של העם היהודי עם מדינת ישראל", בקריאה למנהיגים "לקחת אחריות" ולנקוט צעדים להפחתת שיעור הילודה בישראל מכיוון שאחוזי הילודה, הגבוהים לדבריו, מהווים נטל על הכלכלה המקומית.
לנדא החולם "שמדינת ישראל תהיה בחזית עידן הדפוס הדיגיטאלי" ומצר על כי "עידן הגלובליזציה פסח על מדינת ישראל" הענייה מייצג את האיוולת אליה מגיעה הישראליות עת היא מאמצת פנטזיות קפיטליסטיות אל חיכה ושוכחת תוך כדי ערכי אנוש הא
דברי של לנדא המייצגים חשיבה תועלתנית קפיטליסטית המדמה את העולם לסופרמרקט שבו הילדים הם מצרך נוסף, מהדהדים את "ההצעה הצנועה" של ג'ונתן סוויפט. אלגוריה שנכתבה ב-1729 בה יוצא סוויפט כנגד מונופוליזם בריטי באירלנד באמצעות הצעה להפוך את גידול הילדים לעסק. יתכן שלו לנדא התברך ביכולת הספרותית של סוויפט היה אף הוא מנסח את ההצעה באופן דומה. הנה עיקריה:
תיאור המצב ההולכים ברחובותיה של עיר מפוארת זו, או מטיילים בכפרים, נעצבים אל לבם מאוד בראותם את הרחובות, הדרכים ודלתות הבתים הומים מקבצניות, ואחריהן משתרכים שלושה, ארבעה או שישה ילדים, כולם לבושים בלויי סחבות ומתחננים לנדבה מן העוברים והשבים. אימהות אלו, במקום שיוכלו לעבוד למחייתן, נאלצות להוציא את כל זמנן בקיבוץ נדבות למען קיום ילדיהן חסרי הישע: כשהם גדלים הם הופכים לגנבים בגלל מחסור בעבודה, עוזבים את מולדתם כדי להילחם למען הטוען לכתר מספרד או מוכרים את עצמם לעבדות ומתיישבים באיי ברבדוס. אשר לי, הקדשתי שנים רבות של מחשבה לנושא חשוב זה, ושקלתי באופן בוגר את תוכניותיהם של הוגים אחרים, ומצאתי אותן מלאות שגיאות חישוביות גסות. נכון הדבר, שתינוק אשר אמו המליטתו זה עתה יכול להתקיים מחלב אמו במשך שנה תמימה, בתוספת מעט מאוד מזון מסוג אחר; לכל היותר תיאלץ אמו להשקיע במזונו שני שילינגים, תזונה שיכולה האם להשיג בוודאות, או להשלימה באמצעות שאריות, בעזרת עיסוקה החוקי בקבצנות; ואני מציע שבגיל שנה בדיוק נטפל בהם כך שבמקום להיות לנטל על הוריהם ועל הקהילה או לגווע ברעב, או לדרוש את שארם וכסותם לשארית חייהם, יפעלו בדרך הפוכה לחלוטין ויתרמו להזנתם והלבשתם, לפחות באופן חלקי, של אלפים רבים.… סוחרינו הבטיחו לי, כי ילד או ילדה מבני 12 ומטה אינם מוצר בר-מכירה; אפילו בהגיעם לגיל זה ערכם אינו עולה על שלוש לירות, או שלוש לירות וחצי לכל היותר; סכום אשר אינו עומדת ביחס להוצאותיהם של ההורים או של הממלכה, או להוצאות על מזון וסחבות, שעשויים להגיע עד פי ארבעה לפחות מסכום זה. אני מציע לציבור להביא בחשבון את הצעתי הנוגעת לאותם 120 אלף ילדים. אפשר לש |
את האפשרות ללבן את מרכיבי חוסנה של המדינה בתחומים הממשלתיים, החברתיים, והכלכליים מנקודת מבט קצת יותר חכמה ואנושית נתן בסופו של דבר כנס הרצליה האלטרנטיבי, "בטחון וחוסן למי", שאורגן על ידי "אישה לאישה" ו"קואליצית נשים לשלום".
קריאה נוספת:
המיליונר בני לנדא: "לצמצם את הילודה"
איזה מתשעת הילדים שלי כדאי לצמצם
“Birth Dearth” – על סכנות פיחות הילודה ב- Newsweek
כל הכבוד לבני לנדא שאיננו פוחד להביע דעות לא אהודות. צמצום האוכלוסיה זה צו מספר אחד בארץ הזאת, ובעולם כולו.
כאן אצלנו הארץ כבר דחוקה עד אפס מקום, אין מים, אין אוויר, אין שטחים, אנחנו רק הולכים ונחלשים.
ובעולם נוספת בכל עשור עוד ארצות הברית. והמספרים רק עולים. כדור הארץ איננו יכול לכלכל מספרים כאלה
בעינייך תקין להביא תשעה ילדים לעולם?
בעיניי זו חוצפה שאין כדוגמתה. הבעיה היא שאיש לא מעז לדבר על כך, בגלל אנשי הדת, ובגלל רומנטיות כמו זו שלך.
צפוף, אין מספיק מים, האויר מזוהם, אין מרחב- קשה לחיות – בדיוק בגלל שקפיטליסטים צחיחי לשון כמו לנדא, דנקנר, העופרים וחבריהם מקבלים נתחים נתחים מהטובין הציבוריים- מרחב,מחצבים, חופים, בנקים, אוטוטו יופרט האויר (אבל רק הנקי לעשירים). ואחר כך בני לנדא אומר שצפוף פה.שילך להסתגר לו בשכונה החדשה של פלאטו שרון.
בכלל, אחלה כנס- הרצליה פיתוח, בטח לנדא דיבר באותו פאנל שבו דיבר ההוא מעקומת הפעמון.
יכלת ספרותית משעשעת של סוויפט. אבל האמת שבענין ילודה אנשים צריכים לדעת שהם מביאים ילד לעולם באחריות מלאה לגורלו. הם צריכים לתת לו תשתית בריאה ונכונה לקיומו. על כן להביא ילדים במודעות זה דבר מבורך גם לילד גם להורים וגם למדינה. אבל לא לכך התכוון כנראה המיליונר
מרשימתי זאת:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=2247525
"זה טוב של'אוכלוסיות במצוקה' (למשל אצל החרדים) יש הרבה ילדים, כי הילדים עוזרים אחד לשני לשמור על יַלְדִיוּתָם. אם יש למשפחות כאלה מעט ילדים אז המעט הזה יִלְקֶה בהתבגרות מוקדמת מִדַי.
וגם לגבי ההורים – בחייהם של הורים מאוכלוסיות עניות כמות גדולה של ילדים עוזרת להם לשמור על ריגְשיוּת הקשר עם המציאוּת."
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים