עור שחור תודעה לבנה
אחד מזכרונות הילדות שלי מתרחש בגינה שם שיחקתי עם בת דודתי, ישראלה, כששתינו היינו בנות פחות משש. ילדה כבת 11 ניגשת אלינו הופכת ומקרבת את הידיים של שתינו כדי להראות לחברתה את ההבדל בין גוון העור של בת דודתי, הבלונדינית כחולת העיניים ובהירת העור, וביני. שנים אחר כך, בטיול שעשינו שתינו ליון הפה של תיירת אוסטרלית נותר פעור לשניות ארוכות כששמעה שאנחנו בנות דודות.
צבע העור, הטאבו הבלתי מדובר, הוא שחקן ראשי באופן שבו הסביבה תופסת אותנו. אלא שמשמעותו אינה תוצר של יש מאין.
יצירת המופת של טוני מוריסון נפתחת בקטע הלקוח מתוך ספר קריאה לגיל הרך: "הנה הבית. הבית ירוק ולבן. יש לו דלת אדומה. הוא מאוד יפה. הנה המשפחה. אמא, אבא, דיק וג'יין גרים בבית הירוק-והלבן. הם מאוד מאושרים. ראו את ג'יין. יש לה שמלה אדומה…. שחקי ג'יין שחקי".
קטע זה מופיע שלוש פעמים בפתיחת הספר בכל פעם בכתב צפוף יותר, כך שהקטע השלישי, שפרגמנטים שלו מופיעים גם כפתיח לאחדים מהפרקים, מופיע כבר כך:
"הנההביתהביתירוקולבןישלודלת…"
תפקיד הפתיח אינו רק להדגיש את הפער בין התמונה האידילית של חיי משפחה מאושרים וחיי העוני והדלות הקשים אותם חווה גיבורת הספר, אלא גם להסביר את האופן שבו סטריאוטיפים המובנים לתוך השפה פועלים בדומה לוירוס מחשבים מקודד, וחודרים למבנים מחשבתיים תת הכרתיים תוך הכתבה של אידיאלים הגורמים להזדהות עם ההגמוניה הלבנה תוך ניכור עצמי.
על שער ספר הקריאה הקאנוני לגיל הרך ממנו מצטטת מוריסון את הפתיח תמונה של ילד וילדה לבני עור וכחולי עינים. סדרת ספרי קריאה פופלריים זו התמקדה עד לשנות השישים בדמויות לבנות, והבנתה באופן זה את הלבן כאידיאל של שפע ואושר. פקולה, גיבורת ספרה של מוריסון השחורה, מאמצת את התבנית המחשבתית הזאת. היא מקשרת את הטוב והיפה עם חזות מערבית וסבורה שתוכל להיות מקובלת ומאושרת רק אם צבע עיניה יהיה כחול:
"עלה בדעתה של פקולה, שאילו עיניה, אותן עיניים שאחזו בתמונות, שהכירו את המראות – אילו העיניים האלה שלה היו שונות, כלומר יפות, היא עצמה הייתה שונה. שיניה טובות, ואפה לפחות אינו גדול ופחוס כמו של אחרות שנחשבו חמודות. אם תראה אחרת, יפה, אולי צ'ולי יהיה שונה וגם הגברת ברידלאב. אולי יאמרו, 'הי, תראו את פקולה יפת-העיניים. אסור לנו לעשות מעשים רעים מול העיניים האלה.'
עיניים יפות. עיניים כחולות יפות. עיניים יפות כחולות גדולות…. עיניים כחולות כשמיים… עיניים-עם-כחול-של-פרח-זכריני. עיני-ספר-ילדים-כחולות-של-אליס-וג'רי.
כל לילה, בלי יוצא מן הכלל, התפללה לעיניים כחולות. בלהט, במשך שנה תמימה התפללה."
("העין הכי כחולה", עמוד 45)
הספר המתרחש בשנות הארבעים נכתב בשנות השבעים. ב- 2007, תקופה של תקינות פוליטית, נדמה לפעמים בטעות שההבניה המקשרת בין טוב ולובן נעלמה. אבל אין זה באמת כך. על המידה שבה ילדים שחורים מאמצים את האידיאל ההגמוני המקשר טוב ויופי ללובן תוך ניכור עצמי גם היום, ניתן ללמוד מהסרטון הבא, המראה ש-15 מתוך 21 ילדים שחורים העדיפו בובה לבנה על פני שחורה:
ומה המצב בישראל? מחקרים כמו זה של עליזה פרנקל מציגים ממצאים בעלי אופי דומה, של אמהות בהירות עור המתקשות להתמודד עם צבע העור השחום של בנותיהן ולהפך.
ישראל, כפי שניתן ללמוד ממחקרים, ספרים, תוכניות ופרסומות היא חברה המאדירה את המערביות ומנסה לרכוש תדמית "אירופאית" לבנה. אלא שההתכחשות לזהות המזרחית המובנת בישראליות, (בין אם מדובר במזרח של יהודים יוצאי מזרח אירופה או במזרח של יהודים יוצאי אפריקה, אסיה וכו'), משמעה אימוץ של תודעה כוזבת.
תודעה שאינה מאפשרת לחברה הישראלית ולישראלים החיים בה לממש את עצמיותם. סוג של הכחשה עצמית שמוביל לגזענות, אלימות ושנאה כלפי האחר, המסמן בעצם את האני היהודי המזרחי, הנשי והחלש אותו ביקשנו בעצם כאן לשכוח.
פאנון תיאר שלושה שלבים בהתפתחות האינטלקטואל הקולוניאלי:
בשלב הראשון הוא סובל מניכור ,ומעריץ את תרבות הכובש.
בשלב השני, הוא מגלה היבטים מודחקים בתרבות העממית הכבושה, ופועל לגאולתה על ידי העיסוק בסיפורי עם, מסורות וכד'.
בשלב השלישי מתפתחת המודעות לתוצאות הכיבוש, מה שמביא אותו להתגייס למאבק השחרור הניטש בקרב הארגונים העממיים.
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/fanon.html
http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-960.htm
http://www.e-mago.co.il/Editor/defense-488.htm
http://www.e-mago.co.il/Editor/defense-1058.htm
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/blackpanthers.html
נשאלת השאלה מה גורם לחברה ה-"לבנה" להתקדם יותר מהחברה ה"שחורה" אנו שואפים בהכללה להתקדם ולוקחים דוגמאות ומחקים את החברות החזקות יותר.
ויש מעמדות עקב הצבע , הנוצות ההופעה , דרכו של הטבע ,שאנו בני האדם לא התגברנו עליו
כאשר היתי סטודנט בטכניון , הלכתי לראות דירה להשכרה , יקיית מבוגרת פתחה לי את הדלת וללא בושה אמרה שלשחורים היא לא משכירה דירות , שכנעתי אותה שאני לא "שחור" כאשר עברתי לדבר איתה ידיש , אז צבע עורי השתנה והפך ל"לבן" את דעתה על השחורים היא פרטה בשצף קצב וללא שום מעצור . הרבה זמן לא נשארתי שם .
,
Gıdonon I am not sure that western socıety ıs always advancıng. thechonology ıs not everytıng. The shoa took place in Euope. you have to think about those things.
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים