באופן פרדוקסלי, אולי דווקא תרבות של קניונים ומסעות קניות, של שפע ויוקרה מלמדת להסתפק במועט ולוותר על העיקר. אחת החוויות המשמעויותיות שחוויתי בשנה החולפת התרחשה מול מרכזי הקניות ההומים עם מאור הקטנה בבור שיבר, מאהל מחוסרי הדיור ליד המשביר בירושלים.

ביקרתי במאהל מספר פעמים כאשר הזדמן לי להיות בירושלים, וכל פעם הרגשתי טוב עם עצמי אחר כך; תחושה של סיפוק שבאה מהמקום של לתת למי שמבקשים לקבל.

לאחר הביקור האחרון, המשכתי לחשוב על מאור הקטנה, ילדה מקסימה כבת שנתיים הגרה במאהל כבר כמה חודשים. חשבתי על הסבל שהיא ויתר תושבי המאהל שארגנה איילה סבאג עוברים בימי החום הכבד, בתנאי השטח הקשים. איפה הם יהיו בחג? מי יקנה לה בגד חדש? היכן תטבול את התפוח שלה בדבש?

כמה שמחה מאור הקטנה מבגד שנתתי לה, כמה נזקקה לתשומת הלב שהפגנתי כלפיה, כמה התרגשה ממתק שנקנה יחדיו, ידה הקטנה בכף ידי בחנות מעבר לרחוב.

עשו לעצמכם טובה, ולכו לבור שיבר. תביאו משהו מהבית, איזה בגד, משחק לילדים, כסף יכול לעזור גם כן. או פשוט תנו קצת מעצמכם הקדישו קצת זמן. ואם תפגשו את מאור הקטנה, מסרו את אהבתי…

קישורים נוספים

בלוג האתר בבלוגלי