האם אפשר לחשוב על פולין באופן אחר מאשר בהקשר של מסעות בני נוער לאושוויץ המתקיימים סביב הוראת השואה? האם ניתן לראות את פולין כיעד תירות ישראלי בהיבטים התרבותיים שלה?

בהשראתו של פרויקט "שנת פולין בישראל" שיצא השבוע לדרך, מספר מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מייצרים תמונה של פולין כיעד תרבותי.

כך למשל כתבה שהופיעה בהארץ תחת הכותרת "גם בוורשה אפשר לרקוד" שבה גורסת קתזי'ינה ויאלגה, עובדת במכון אדם מיצקביץ האחראי לקשרי התרבות של פולין בעולם, שהגיע הזמן שישראלים יוכלו לבלות בדיסקוטק בפולין כמו שהם עושים בברלין ויראו בפולין מדינה נורמלית.

קתזי'ינה ויאלגה מככבת גם בכתבה ב- Ynet המציגה את "פולין העכשווית, הבועטת והתוססת שמושיטה יד לקשר אמיתי ועמוק בין שני העמים שחולקים היסטוריה מורכבת"

כתבה נוספת שהופיעה בעמוד הראשון של עיתון הארץ מביאה מדבריו של ראש ממשלת פולין, דנלד טוסק, הגורס ש"העם הפולני לא היה שותף לשואה שבוצעה על ידי הגרמנים והתרחשה על אדמת פולין". וסבור שאופי הביקור של ישראלים בפולין צריך להיות מגוון יותר וכי פולין וישראל צריכות להקים מנגנון משותף או מוסד שיטפל בנושא.

***

אבל האם באמת אפשר להניח למה שהיה ולראות בפולין יעד תיירות רגיל?

מצד אחד, אירועי "שנת פולין בישראל" הנפתחים היום (9 באפריל 2008) מאגדים אוסף של אירועי תרבות מעניינים כמו האופרה "מאדאם באטרפליי" מאת פוצ'יני בבימויו של מריוש טרלינסקי, המופע אורקולי שיוקרן על בניין עיריית תל-אביב מחר של האמן הפולני בארט קראזה  והרטרוספקטיבה המלאה לסרטיו של קז'ישטוף קישלובסקי האגדי בסינמטקים יכולים להעיד על גדולתה התרבותית של פולין.

מצד שני, ההזדמנות לראות את "פולין האחרת" שניתנה לא מכבר במרוץ למיליון 11 שמהלכו ביקרו המתחרים בארץ זו יצרה אצלי רושם שונה, מפחיד אף במעט. מה שתפס את תשומת הלב מעבר לביקור הקצרצר של הקבוצות במחנה הריכוז אושוויץ בירקנאו, היה יחסם העוין של העוברים והשבים הפולנים לשרלה למירנה.

בשעה שהיחס הציבורי לכל שאר הזוגות במהלך המשימות היה רגיל, נראה כי העובדה שמירנה היא גמדה הוציאה רבים מהפולנים משלוותם. פעמים רבות הם פשוט סרבו לענות לשתי הבנות כאשר אלו פנו אליהם בדברים. לא רק שהם התעלמו מהן, שוב ושוב, אלא שבמספר פעמים הם גם הטעו אותן.

האם מדובר באוסף תיעודים אקראי של יחס מחפיר שאינו מעיד על האופן שבו התרבות הפולנית מבנה את היחס למי שנתפסים כאחר של החברה? אולי.

מה שברור הוא שבמהלך כל הביקור בפולין כל מה ששרלה ומירנה רצו היה למהר ולצאת משם.