הצבר המכני
נושא ההוראה קרוב ללבי. בתחילת דרכי האקדמית האמנתי שאוכל כמורה לבצע שינוי. בפועל השנים שבהם לימדתי במסגרות ממסדיות שונות לימדו אותי צניעות. כי גם הרצון הטוב אינו יכול לפעול במקומות בהם הרוח והאמונה שבויים ביד המערכת במקום להיות מתוחזקים על ידה.
הסתדרות המורים יצאה לאחרונה בשני קמפיינים תקשורתיים מעניינים. מטרתם של הקמפיין הראשון, "אסור להפסיד את הילד שלך," ושל השני, "מורים מכאן הכל מתחיל בחיים" להוביל "לשינוי היסטורי ויסודי במערכת החינוך. במקום בו המדינה כשלה כישלון חרוץ בטיפול באחד הנושאים הקריטיים ביותר לעתיד מדינת ישראל". עד כאן נשמע טוב.
אין ספק שמערכת החינוך כולה נדרשת לבצע שינוי ותיקון בכדי לטפח בארץ חברה בריאה וערכית, אלא שהרשו לי לתהות אם ההיענות לבקשותיה של ההסתדרות ל"כיתות גדולות יותר, תוכניות למלחמה באלימות, יחס אישי לכל תלמיד, מסגרת לימודים שבועית מלאה ושיפור מעמד המורה ושכרו", תצליח להביא את התמורה המבוקשת ללא שינוי מקיף ועמוק יותר במערכת.
אי אפשר לתקן את המערכת רק באמצעות הצעה לשנות את מה שגלוי וידוע לכל, מאחר והבעיה המצויה בה, ובמערכות השלטוניות האחרות, מתקיימת בממד סמוי: דפוס מחשבתי מדיר ומבדל המאפשר לקחת את מה שנתפס כנחות, בזוי ושלילי ולהטיל אותו על מי שנתפס כ"אחר": דהיינו, מזרחים, אתיופים וערבים. באופן זה ההגמוניה המקומית מבססת את זהותה ה"לבנה" וה"אירופאית" ומרחיקה ייצוגים נוספים ממרכזי השליטה והכוח.
דוגמא לצורה שבה הישראליות מכננת את זהותה ה"לבנה" על חשבונם של בעלי גוון עור שחום ניתן למצוא במרבית הפרסומות המסחריות בישראל, בהם מככבים ילדים בעלי גוון עור בהיר כמייצגים של הילד הישראלי המצוי.
בחירה זו בליהוק משתתפי פרסומות בישראל משקפת הנחה המחברת בין מודלים להזדהות האמורים לייצר אמפתיה וגוון עור בהיר.
אלא שמצטער למצוא גם במודעת קמפיין הסתדרות המורים את אותו דפוס מחשבתי מלבין, באשר המשותף לארבעת הילדים המככבים בה הנו צבע עורם הבהיר וחזותם ה"אשכנזית".
הדבר תוקן בקמפיין השני של הסתדרות המורים בישראל, "מורים מכאן הכול מתחיל" שאינו לוקה באותה תבנית מחשבתית חד ממדית ומבדלת מאחר והוא מבוסס על סיפורי מורים ותלמידים ממשיים, השאובים מהמציאות הבית ספרית בישראל.
אלא שעדיין ניתן לשאול עד כמה מאפשרת המערכת למורים להוציא את המיטב שבהם, ועד כמה ניתן, במבנים המחשבים הסמויים המתקיימים כאן, לפעול כנגד האלימות ולכונן יחס אישי? כאשר האלימות והניכור נגדם יוצאת הסתדרות המורים בישראל הינם פרי הבאושים של אותו דפוס מחשבתי קדום.
רצוי וכדאי שהמערכת תענה לדרישות הלגיטימיות של הסתדרות המורים, אבל רצוי מאוד שהיא גם תפעל להרחבת קנון הלימוד לתרבות, ההיסטוריה והיצירה של מה שנתפס כ"מזרח" ותחנך, ללא הרף, לכיבוד וקבלת השונה והאחר.
ילדות בהירות מעוררות יותר אמפתיה… עיניין תרבותי, אני מניחה, שאנחנו יצרנו ואנחנו משתמשים בו ואנחנו מקוננים על תוצאותיו. בנוגע לשינוי מהותי של תפיסה חברתית ערכית במערכת החינוך שבהכרח תשפיע ותרומם את העם שלנו ואיכות חיינו, הלוואי, אבל קשה להאמין, באנושות כזאת הסוגדת לממון, לפאר, לתאוות. השינוי יבוא מיחידי סגולה… שיש להם כוח להגיד, ואומץ להתנהג.
רק בשורות טובות
ורד
לפי אינספור סקרים, גם בשדרות לא רוצים לראות שחורים בפרסומות. אפילו השחורים עצמם מבינים ששחור זה מכוער (וגם אלים)
אני חושש מאד שדוקא את הגזענית(או לחילופין סובלת מרגשי נחיתות לא ברורים).
אני מסתכל בתמונות ורואה ילדים חמודים ופוטוגנים( ברור ,אחרת לא היתה תמונתם מתפרסמת)
אין לי מושג מי אשכנזי מי ספרדי ומי אסקימוסי.
הקישור המידי שאת עושה בין צבע עור בהיר לבין "אשכנזיות" הוא אך ורק בראשך ,בעוד שבמציאות צבע עור בהיר מאפיין ,לדגמה, גם את רוב יוצאי מרוקו בארץ.
מערכת החינוך ללא כל קשר לצבע וגוון לוקה בחסר. היום במקרה ערכתי סיור בבתי ספר עם חברה שלי כדי למצוא מסגרת מתאימה לילדה שלה. והגענו לבית ספר שנקרא : יד לצייר המוכר כבית ספר לחינוך מיוחד. לדעתי בכל בית ספר בעל רמה צריך להתקין ולהכניס מערכת חינוכית כמו בבית הספר הזה, ולא צריך להדביק לו את השם בית ספר לחינוך מיוחד
כל בית ספר מתוקן צריך להכיר את תלמידיו לפני ולפנים ולדעת לקדם אותם במקום לכווץ להם את הנשמה כמו בבית ספר אחד שאני מכירה בו לומדים נכדי, שם המנהל חושב עצמו נכבד קהילתי, והאידאות שלו על מה צריך להיות חינוך, סך הכל מכווצות את נשמת התלמידים.
היחס האישי שם לכל תלמיד נובע מרדיפת המורים את התלמיד ולחיצתם אל הקיר. הם לא מותירים להם שום פתח מוצא אל האור. ממש צר המקום וחשוך , במסווה של מקום נאור.
"הרצון הטוב אינו יכול לפעול במקומות בהם הרוח והאמונה שבויים ביד המערכת במקום להיות מתוחזקים על ידה" זה משפט יפה, אבל שגוי. מקדמא דנא, בכל תרבות שהיא, מערכת החינוך יכולה לאפשר רק שיקוף, שידור של הנורמות והערכים הקיימים. אחרת היא מקרבנת את הילדים ואת הוריהם, עושה מהם חיות מעבדה. אם את מאמינה במהפכות אז תעשי אותן מלמעלה, וכשתסיימי תקני לילדים את המוצר המוגמר, את העולם שבו הם באמת חיים. מורה (וגם הורה) חייב להיות במידה רבה פקיד, בייחוד כשמדובר בילדים קטנים.
המשפט "הרצון הטוב אינו יכול לפעול במקומות בהם הרוח והאמונה שבויים ביד המערכת במקום להיות מתוחזקים על ידה" אינו משפט יפה. הוא סתם משפט סתום שאפשר לפרש אותו כראות נפשך.
ניתן היה בקלות לבחור גם בילדים בעלי צבע עור כהה שהינם חמודים ופוטוגניים באותה מידה.
אלא שההדרה של צבע העור השחום מהבמה הציבורית בפרסומות ותוכניות אחרות גורמת לילדים בעלי צבע עור שחום להפנים את המסר ששחום/שחור זה פחות טוב. להאמין בו ולנהוג כאילו שהוא אמת.
כדאי לזכור ולהפנים שמי שאינו זוכר את העבר, (חווית היות יוצא דופן בגולה למשל) עלול לחזור עליו שוב.
טוב בבשורות טובות היינו כבר: http://www.notes.co.il/lir/29538.asp
ובכל זאת אני מקווה שאת צודקת וישנם יחידי סגולה.
גם אלו הגדושים ברצון טוב ונכונות לעזור, (בין אם במערכת בינאישית או ממסדית), נדרשים לעידוד ותמיכה המאפשרים לרצון הראשוני להמשיך ולפעול.
מרגישים כאילו אנחנו בסקנדיביה.
לא במזרח התיכון.
אני רואה פרצופים לבנים ורדרדים,בפרסומות,בעיתונות,בתקשורת האלקטרונית,בפוסטרים של חוצות,בטיפת חלב,ובבית הספר של בני.איפה מחביאים את האנשים כהי העור?
שאלתי את מנהלת בית הספר של בני.האם יש אצלכם תלמידים אתיופים?בוודאי,היא ענתה לי.כמה? הרבה,היא אמרה.אז הנחתתי עליה את שאלת המחץ.אז איפה הדמויות של הילדים האתיופים בפלקטים של בית הספר? בפלקטים של משרד החינוך התלויים על קירות בית הספר? כלום.רק פרצופים ורדרדים לבנים.מה אמור להרגיש ילד אתיופי ? או ילד שחום עור אחר,שאלתי אותה? לא ידעה מה לענות לי.הרי ברור שכל העסק הזה מכוון.פעם עברתי ליד בת אחותי שצפתה בתוכנית מצויירת לילדים,באחד מערוצי הילדים.הקולות שבקעו,כולם,חוץ מקול אחד,היו הקולות הרגילים של כ'ית,אין,ג'ייש,ושאר ירקות הדיבור המצוי ברוב המקומות.
חוץ מקול אחד.קולה של העוזרת.לעוזרת היה קול בעל אותיות גרוניות מ-ו-ד-ג-ש-ו-ת.חית,עין,ריש.העוזרת,היתה היחידה בעלת פרצוף כהה במיוחד.
הממממממממ.מעניין מדוע.
בכל מקום שבו רוצים להציג עילגות,אני שומע את האותיות העבריות הגרוניות,מודגשות.ובכל מקום שבו רוצים ,להציג "תרבות" ,"קידמה","השכלה" מציגים מישהו ורדרד בעל אותיות גרוניות כ'לשות.
מעניין מדוע?
אתה באמת לא מבין למה בכל מקום שבו רוצים להציג עילגות,אתה שומע את האותיות העבריות הגרוניות,מודגשות?
אני אסביר לך. זה נורא פשוט. יש מתאם סטטיסטי מובהק בין בין מבטא מזרחי לבין בורות, אלימות וצעקנות.
מה שמוכיח, שהכותבת, והאחרים הכותבים נגד הגזענות ומחזיקי תורת הגזענות(כמו "כבודו"),צודקים
הזכרת סטטיסטיקה.איני יודע מאין שאבת את ה"סטטיסטיקה" הזו.
אולי מפה:
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics.
Benjamin Disraeli
אוכל לומר, שלכל השקפה, יש את ה"נתון" הסטטיסטי שלה.
גם היטלר הביא "נתונים" סטטיסטים,כדי לחזק את השקפתו.
בכל אופן,אמר פעם אחד שהבין בסטטיסטיקה:
“I could prove God, statistically.”
George H. Gallup
אז הנה.לא רק תורות גזע גזעניות יכולות למצוא "סטטיסטיקה" שתאשר אותן.אפילו את קיומו של אלוהים אפשר להוכיח.
סטטיסטית, כמובן.
או שמא היא מתה יחד עם גאלופ?! בלי קשר לטענות האזרח שמעליך, הרי שהטענות שאתה מעלה בענייני סטטיסטיקה לא מוסיפות לך הדר. זו דמגוגיה זולה ש"לא מחזיקה מים". סטטיסטיקה היא נושא חשוב, וחשוב להסתמך על נתונים סטטיסטיים, אבל צריך לבדוק היטב את משמעותם; אילו היית מבין זאת היית יכול ציין בפני ה"גאון" שמעליך שקשר סטטיסטי אינו מצביע בהכרח על סיבתיות; שיתכן שיש קשר סטטיסטי שכזה בישראל, אבל הוא בהחלט לא קיים בקרב יהודי צרפת שמוצאם בצפון אפריקה ולפיכך הסיבה להתנהגות שצוינה, אם היא אכן קיימת, אינה טמונה באנשים אלא בסביבתם וכך הלאה; אך כל זה אינו חשוב מאותו הרגע שבו בחרת ללכת בדרכו של עם הארץ…
לב.
אני לא מזלזל בכלי הסטטיסטיקה.רק באתי לומר,שאפשר להשתמש בסטטיסטיקה ,כדי להתאים את ה"נתונים" להשקפה של הכותב.דיזרעלי לא התכוון לפגוע בכלי הסטטיסטיקה,אלא לצאת נגד אלה המנצלים את הכלי, להשקפתם המסויימת.לכן גאלופ אמר שאם תשלם לו מספיק,ואתה הלקוח(בא נאמר מפלגת ש"ס) צריך הוכחה שיש אלוהים,אז הוא יוכל להוכיח לך את זה, סטטיסטית.
תלוי מי המזמין של הנתונים.
לדוגמא:סקר בחירות.
אם אשאל:מה דעתך על עמי איילון?אקבל תשובה שונה,מהתשובה לשאלה הזו.
הרבה אומרים ש….עמי איילון הוא האדם המתאים ביותר לעמוד בראשות הממשלה,כיום.
בשאלה הראשונה,רוב הנשאלים יענו ממש מה הם חושבים,ומיד.
בשאלה השנייה,רוב הנשאלים יהססו במקצת,ויחשבו לפני שהם עונים.כי כבר קבעתי לנשאל כאילו עובדה שיש האומרים.הנשאל לא ירצה להיראות שונה מהרבה האומרים.אם הרבה אמרו,אז אולי יש בזה משהו?.
או:
חלוקת הסקר הייתה:49.5 נגד איילון,ו 50.5 בעד איילון.
אם השקפתי(בסטטיסטיקאי) היא בעד איילון,אז אני אצא בהכרזה ש… רוב הנשאלים היו בעד איילון.כי גם אחוז אחד,הוא רוב.כמו שאומרים:רוב של 61 חכים.(מתוך 120 )
ואם השקפתי היא נגד איילון,אז אני אומר: הציבור חלוק כמעט שווה בשווה בשאלה לגבי עמי איילון.
אז הנה.לקחתי נתונים סטטיסטים,והתאמתי אותם להשקפה שלי.
הסטטיסטיקה לא אשמה. היא רק מראה לך את המציאות, גם אם אתה לא נעים לך לראות. תחפש ברשת. אם תתאמץ קצת (אכן קונספט קצת זר למזרחים רבים) אז תמצא אותה.
ולמסעודון: במקומך לא הייתי מנפנף ביהודי צרפת שמוצאם בצפון אפריקה. מספיק לטייל קצת בנתניה, או במלונות באילת בתקופת הוקנס, כדי להיווכח שהצרפוקאים הם מרוקאים לכל דבר, רק בצרפתית.
גזענות היא מחלה ממארת.ללא תקנה.
בבחינת:" מעוות, לא יוכל לתקון ".
כמו שאומר המשפט הנדוש:
משורה,(מהגזענות), ישחרר רק המוות.
אתה צודק לגבי הגזענות היא באמת מחלה. נקווה שימצא לה מרפא.
יש משהו מסכן באנשים הגזענים ומלאי השנאה האלו.
אני מרחמת עליהם, ומתפללת שיזכרו מי הם ומאיפה הם באו.
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים