גבר גבר – גרסת העיר
מה הכי ישראלי בגיליון החג של "העיר"? השוביניזם כמובן.
עיתון "העיר" תל אביב יצא בגיליון חגיגי ליום העצמאות הנושא את הכותרת "הישראליים – 100 המושגים הכי כחול לבן". כפי שטוען העורך, אבי שילון, "אין נושא שחוק, בנאלי וכמובן כיפי יותר מאשר שאלת מה הכי ישראלי בעינך," שכן רשימות מסוג זה, במיוחד כשהן מלוות בתמונות צבעוניות ומסודרות לפי סדר הא' ב', הן בדרך כלל מקור לחווית קריאה קלילה ומבדרת.
אלא שמבט חטוף בקולאז' התמונות בשער הכתבה מבהיר שהעורך, המעצב וצוות הכותבים הגברי מעיקרו, (שהורכב משישה כותבים וכותבת אחת), הנציחו את אחד התחלואים העיקריים של החברה הישראלית – תפיסת עולם סקסיסטית שאינה מכירה בתרומתן החשובה של נשים מחוגים שונים לחיינו. הנשים הישראליות, אליבא ד'העיר, מאוזכרות רק ככלי להגשמת צרכים ופנטזיות גבריות.
כך, לצד תמונותיהם של גברים מצליחים המייצגים את הישראליות, בעודם מישירים מבט למצלמה, ועל פניהם ארשת רצינית של מי שהינם איתנים בדעתם, מופיעות תמונות נשים המיוצגות כקלות דעת ומטופשות. כך למשל, תמונה מגיליון "לאישה" עם דוגמנית בפלג גוף עליון חשוף, רקדנית לבושה בנוצות בקרנבל בברזיל, ושחקנית זרה המדברת בטלפון כשהבעת תימהון אווילית מרוחה על פניה. אה כן, ישנה גם מירי בוהדנה על תקן היפה התורנית, ותמונה מוקטנת של שתי נשים אתיופיות. קצת אקזוטיקה צריך, לא?
אבל אם ישנן לפחות כמה דמויות של נשים בקולאז' התמונות החינני כביכול, הרי שיחסי הכוחות בין גברים לנשים לפי מספרי הערכים עצמם, (שלושה עשר לאחת), מעצימים ומדגישים, בחוסר מודעות ומבלי משים, את מוטיב השוביניזם בלב הישראליות.
דווקא מי שאינן מופיעות באוסף הערכים יכולות להעיד על החשיבה הצרה שמאפיינת ישראליות המתיימרת להיות סחבקית ומתוחכמת. נוכח אוסף הדמויות של גברים המייצגים את הישראליות, כגון אבי נמני, ("מי יותר ישראלי…?"), אדם ברוך, ("מעצב העיתונות החדשה"), אהוד בנאי, ("הצליח לבודד את הגן שקרוי ישראליות"), אדיסו מסאלה, (אתיופי "שהעז להתלונן על הממסד"), דודו גבע, ("הגשים חלום קולינרי"), דודו טופז, ("הישראלי הכי מכוער"), דויד גורסמן, ("הישראלי הכי יפה"), דידי הררי, ("הישראלי המיותר"), יאיר לפיד, ("פוגע בול לדעה של המיינסטרים"), יהודה היס, ("סלב"), יהודה משי זהב, ("אוסף…"), רבין, ("לנו יש את רצח רבין"), שלמה ארצי, ("היה יפה הבלורית והתואר") – מופיעה אישה אחת. כן. מירי בוהדנה בתפקיד פרטיקולרי ומוגדר על תקן של בובת המין שפועלה מסתכם ב"מה שנקרא פעם בימי בית ספר יסודי 'חינוך גופני'".
וחוץ מזה – יוק. אפילו שרה'לה שרון, שמופיעה בחצי קריצה, במוסף העיר במדור "תשיג לי", כמייצגת סוג של ישראליות, לא זוכה לערך, אישה לא?
אז מה הכי ישראלי? ספורט, סרטי גשש, קללות, פיצוחים ואוכל כמובן. והיכן מקומן של כל הנשים היקרות והטובות שהביאונו עד הלום? – לפי העיר, בבית מן הסתם.
פורסם לראשונה בברנז'ה באתר אנרג'י
הכל שחוק ודמגוגי, עיתונות צהובה
הפכה מזמן לפרסומת והיום אף אחד לא רואה
פרסומות ולא קורא עיתון
על אותו עניין 100 השקרים הגדולים.או הבלוף ה-59
האם לא ברור לך האבסורד שבהאשמת החברה הישראלית בשוביניזם מנקודת מבט "ערבית"?
מנקודת מבטי כפמיניסטית מזרחית, אני חושבת שיש מה לתקן בחברה המערבית והערבית גם יחדיו.
אולי כדאי להרים פרוייקט אלטרנטיבי? לא ראיתי את הפרוייקט המקורי, אני לא קוראת של 'העיר', אבל מתוך מה שציטטת הוא נשמע בעיקר בנאלי להחריד. מי הנשים שהיו מופיעות אצלך? ויקי כנפו? מיקי חיימוביץ'? מזל מועלם? שרי אריסון? עצם העיסוק ב'הכי', המידרוג האינסופי של כל מה שנמצא בסביבה לכדי רשימות ממוספרות, יוצר בהכרח השטחה. למרות שזה נורא סקסי, אי אפשר לתמצת כל מה שזז לפיסקאות בנות מאה מילים, וגם לצפות שתהיה בהן אמירה או התגלות. ממילא מות העיתונות הכתובה קרוב, ובאינטרנט אף אחד לא קורא יותר ממאתיים עד שלוש מאות מילים ברצף.
מבחינה מעשית ככל שהמדינה תהיה יותר ערבית, היא תהיה יותר שוביניסטית. וככל שהיא תושפע יותר מהמערב, היא תהיה יותר שוויונית. את מנסה לקדם שתי מגמות סותרות.
הדגמה של חשיבה כוחנית המעצימה את העצמי על חשבון "האחר".
למערב יש את החטאים שלו כמו למשל, דוקטורינה הגורסת שכל הרע בעולם הוא תוצר של חטאה הקדום של האישה, סחר בנשים, פורנוגרפיה, פרסומות פוגעניות, הדרה והשכחה של פועלן של נשים וגילויי אלימות לשם אלימות.
אבל בחשבון סופי מעמד האישה בחברה המערבית משופר ללא השוואה לזה של החברה הערבית. התנועה לשחרור האישה שבשמה את מדברת היא התפתחות מערבית מובהקת. וככל שהשפעת התרבות הערבית תגדל (למשל ע"י יישום "זכות השיבה"), כך יפגע האינטרס של הנשים במדינה.
איפה מצאת הדגמה לחשיבה כוחניות בהודעה שלי?
במחקר, ברפואה, במדעים, במשחק, בכתיבה, במוסיקה. בהכל. הן שם, הן מוכשרות הן טובות. אבל גברים לא רוצים לראות מול הפרצוף מדעניות ופוסטיקאיות או הוגות דיעות ונשות תרבות.
הרבה יותר כיף לראות שימפנזה מגולחת עם דדי ענק, להשפיך עליה ולחזור לפצח גרעינים. גורילות מתנהגות כמו גורילות.
"If you want to shoot shoot, don't talk"
כאן הסברתי למה אני לא זוכר אם אמר את זה הטוב, או הרע, או המכוער:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=6103430
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים