הגזענות עולה מדרגה: קטלוג הנסיכה והשפחות
לפני קצת יותר משנה הוקעתי את קטלוג פוקס שצולם בברזיל, בשל המאפיינים הגזעניים המצויים בו. תמונתה של יעל בר זוהר שהופיעה על הכריכה בלבוש מלא כשהיא ממוקמת במרכז ובקדמת הפריים כששתי רקדניות שחומות עור בלבוש מינימלי ניצבות לצידיה, העבירה מסר מרומז אודות עליונותו של הגוף הלבן על זה השחור. הרקדניות כהות העור שמשו בתמונה כאובייקטים קישוטיים, ואילו בר זוהר הבלונדינית סומנה כסובייקט בעל עליונות ביחס אליהן.
הקטלוג עורר בזמנו סערה מקומית שכללה איומי תביעה ופניות לשגרירות ברזיל. היום, שנה אחר כך, ישנן תוכניות לימוד העוסקת בהשפעה של פרסומות על בני נוער תוך התייחסות לקטלוג המדובר.
העבדות כפנטזיה אקזוטית
אפשר היה לחשוב שדבר מה נלמד מאז בנושא זה, אלא שתמונות מקטלוג רשת אירית מלמדות שלא רק שהגזענות טרם פסה ממקומותינו, אלא שהיא גם התעצמה. ואם בקמפיין 2006, "פנטזיה לבנה," הציגה רשת אירית את הלובן כמושא תשוקה מרומז, הרי שבקטלוג 2007 מדובר במסר גלוי ובוטה, המבקש לקבע את עליונותו של הגוף הלבן באמצעות הכפפתו של הגוף שחור. נציגת הלובן בקטלוג, הדוגמנית בר רפאלי, בתפקיד נסיכה לבנה שלה שתי משרתות שחורות, מוצגת שרועה במרכז הפריים בתנוחת אדנות על ספה לבנה כשפניה מופנים למצלמה, מבטה מתריס ולראשה כתר פנינים. לשרתה ניצבות שתי נשים שחורות, שפחיתות מעמדן מודגשת על ידי עיניהן המושפלות, פניהן הרכונות כלפיה ומיקומן בצידי ומחוץ לגבולות הפריים.
עליונותו המדומיינת של הגוף הלבן ביחס לזה השחור מוצגת בתמונה אחרת במערך יחסים נוסף של גבירה ומשרתת נחותת מעמד, כאשר בר הלבושה יושבת זקופה, מבטה מתנשא וידיה מונחות בעליונות על מתניה, ואילו האישה השחורה מוצגת חשופה ומונמכת בעודה מנגנת כביכול עבור הגברת.
שוויון, תקינות פוליטית, אחווה אנושית? you must be joking
בעידן של תקינות פוליטית ושיח פוסטקולוניאלי, קשה להאמין, לאופן הגלוי והמתריס שבו שוטח הקטלוג מערך גזעני המסתכם בהצגתם של יחסי עבדות המתקיימים בין אישה לבנה השולטות על שתי הנשים השחורות. ניצולו של הגוף השחום בקטלוג גלוי וחד משמעי באשר הוא מוצג בתפקיד אחד: לשרת ולהאדיר את בעלת הגוף הלבן.
רשת אירית לא הסתפקה ברמיזה על עליונות של צבע, כפי שנעשה בפרסומות רבות אחרות, אלא בחרה לקבע יחסי שליטה ודיכוי המוצגים בחוסר בושה והעדר כל מודעות עצמית.
הקטלוג מציע למעשה סוג של חניכה נשית לעולם של הבניה גברית התופסת את המציאות כזירה של שליטה ושל הגשמת פנטזיות המנצלות את השונה למימוש צרכים מיניים וטובות הנאה. הקונספט שמציג הקטלוג מתיימר לשחרר את האישה הלבנה מהיותה אובייקט כנוע למבטו של הגבר, אלא שהדבר נעשה על חשבונן של נשים שחורות, באמצעות הפיכת "הנסיכה" לסוג של גבר שתלטן ומכניע. בכך הוא משווק לקהל הלקוחות שלו כרטיס כניסה לעולם של גבריות המממשת פנטזיות של עוצמה וכוח באמצעות דיכויו של חמלה ושל רגש.
להפוך את האישה למאצ'ו המצוי
"חניכה גברית" כגון זו, המקדמת יחסים של מרות ושליטה יוצרת נזק חברתי ואישי עצום. לא רק שהקטלוג מאפשר לנשים לבנות לשגות בפנטזיות אודות עליונותן הבאות על חשבונן של נשים כהות עור, העלולות להפנים את הנחיתות שבה הן מסומנות, אלא שהקטלוג, הלוקח את הנשים הלבנות למסע של פנטזיה וניצול "אקזוטיים," מדכא את המתנה היקרה שאוצרת בחובה הנשיות: היכולת לקבל ולהכיל את השונה.
הפעם לא מוותרים
הגיע הזמן לפעול לתקינות פוליטית בעולם הפרסום המקומי. לא מתקבל על הדעת שתוצר גזעני כמו קטלוג אירית יצא מבלי שתקום צעקה גדולה שתגרום למשרדי פרסום, אנשי ונשות עסקים ודוגמניות ודוגמנים לחשוב פעמיים לפני שיעיזו אי פעם לקחת חלק בהבניה דכאנית כזאת של הצבע.
קישורים נוספים:
היא לא מבינה שזה לא מקום לשחורים?
* פורסם לראשונה ב-אנרג'י
בעיני כל הפרסומות האלה דוחות ומגונות, ובכלל לא איכפת לי אם אלה נשים לבנות או שחורות, ומי מושא הפנטזיה ומי המתערטלת. כל הרעיון הזה של קטלוגים מופקים במאות אלפי דולרים כדי למכור לנו שוב ושוב איזשהו בגד ים כזה או אחר, הוא מעצבן .
אבל…
אם היו מצלמים אך ורק שחורות מעורטלות כמושא תשוקה ופנטזיה גברית מערבית – לא היית מתעצבנת על חיפצון הגוף השחור וניצולו לצורך פרסומות?
ואם היו בקטלוג רק לבנות, לא היית מוחה על הדחת הגוף השחור והתעלמות ממנו?
מה בעצם היה מספק אותך? קטלוג של בגדים בלבד, ללא דוגמנים או דוגמניות (או אפילו בובות דמויי אדם)
האם יש קטלוג בגדים שאינו מחפיץ?
הלבנה היא השולטת, והשחורות הן השפחות. מה קשה להבין בזה? נכון, הקטלוגים האלו הם בזויים מיסודם, אבל האופן שבו מוצגות הדמויות הופך אותם לבזויים עוד יותר.
את צודקת בכל מה שכתבת.אוכל לומר לך,כאחד המעורה היטב בעולם של האנשים הכההים והשחורים,שאין,אין,כמו הבנות השחורות.אם ביופי,אם בפיזיקה הגופנית.אז יבואו ויאמרו:זה עניין של השקפה.יופי בעיני המתבונן.לא נכון.אפשר לראות את התמונות,ולהיווכח.
בועז, ההבדל הוא שבשביל ביקורות על קטלוג רגיל צריך באמת לשלוף את מיטב הז'רגון הפמיניסטי מהארסנל ולדבר על הבניית הגוף וואטאבר כמו ששלומית עושה, בעוד שפה אפשר להגיד במילים פשוטות: מישהו חושב שזה נורא סקסי להציג בראש חוצות אשה שחורה שמשרתת אשה לבנה. המישהו הזה פרימיטיבי ודוחה.
וגם לדוגמניות שהשתתפו בצילומים יש לי שתיים-שלוש מילים להגיד.
בתור גם 'לבנה', גם מצטלמת, גם 'מתחפצת' לעתים,גם מחבבת באופן אישי את בר וגם יוצאת להגנתה או להגנת זכויותיה כאדם פרטי כשאני חושבת שהיא צודקת
http://www.notes.co.il/chelli/30147.asp
אני חושבת שהקטלוג הזה, שצולם בלי מחשבה זדונית אני מאמינה, מחוסר מחשבה, חוסר מודעות ובעיקר חוסר רגישות וזחיחות דעת רהבתנית ומגלומנית משהו\ מחייב את העירית הזו וכל העושים במלאכה להתנצל על זחיחותם. הוא גזעני ומזלזל ומעליב ומכעיס.
לא יכלו לברר לשניה איך מחזיקים נכון חליל צד? (סליחה, כל אחד והנקודות הרגישות שלו).
קשה להאמין שהדוגמניות השחורות הסכימו להיות חלק מזה
אני מבין ומסכים עם כל התלונות על העבדות שמסריחה מהתמונות של בר רפאלי.
עם זאת… אני באמת חושב שעשו יותר מדי עניין מהתמונה עם יעל בר זוהר! זו בסך הכל תמונה של רקדניות. ברור שהיא באמצע – היא הכוכבת של הקטלוג… אז אם היא מצטלמת עם רקדניות מברזיל מן הסתם הן בצד והיא באמצע. אין כל כוונה נסתרת. אני מסתכל ורואה רק רקדניות מחייכות.
ממש לא צריך להסביר את ההבדל בין שתי התמונות. העבדות מסריחה מהתמונה של בר.
אם עושים יותר מדי צעקות מסתם תמונות חביבות כמו זו של יעל, זה מוריד מהערך של תלונות מוצדקות כמו על התמונות של בר.
המוטיב הקולוניאלי בקטלוג של פוקס יותר מסווה מאשר בזה של אירית, ועדיין הוא ברור.
הרקדניות שחומות העור משמשות קישוט ליעל בר זוהר ונועדו להדגיש את מרכזיותו של הגוף הלבן ביחס לשחור. יעל עומדת בעמדת שליטה, ידה על המותן ואילו גופן של הרקדניות חתוך בחלקו מחוץ לגבולות הפריים, הרקדניות כמעט ערומות ואילו יעל לבושה. קרא את כל המאמר כדי להבין את המהלך שעושה הקטלוג.
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/054/265.html
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים