החשיפה לתמונותיה הפרובוקטיביות של עדן אברג'יל עם שבויים כפותים ומכוסי עיניים קוממה אותי במידה כה גדולה עד שהרגשתי שזה עוד אחד מהנושאים שיצטרף לרשימה לא קטנה של דברים שנדחקים לצד, עד שעובר מספיק זמן ואפשר להתחיל לעכל למרות הקושי.
מה ששינה את המצב היה פוסט בשם "על עדן אברג'יל, גזענות ופטריארכיה" בו תהתה שירי אייזנר אם בשל היותה של אברג'יל מזרחית יש בגינוי מימד גזעני. גם יונתן אמיר, בפוסט "על פניו, נראה שמדובר בהתנהגות בוטה ומכוערת" התייחס לנושא השיוך העדתי ותהה: "אם הטיפול התקשורתי שמקבלת החיילת היה שונה לו היה מדובר במיכל …