מלבד הביגוד הנוצץ, הריקודים הסלוניים והטקסיות החגיגית, האינטראקציה בין הכוכבים לרקדנים בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" יכולה ללמד דבר או שניים על משמעותם של סיפורים.

הריקוד שהוביל להדחה של מיכל זוארץ וחיים פרשטיין בשבוע שעבר, המחיש באופן סיבולי את מילות השיר "רצח על רחבת הריקודים". חיים, שכפי הנראה לא ממש התלהב מהאפשרות שימשיך לפזז עם מיכל – שלא הפגינה יכולת מרשימה לרקוד, אותת לקהל שהוא מעוניין לפרוש באמצעות כוריאוגרפיה קטלנית.

מוזיקת הרקע הלוחמנית, דימוי האקדח בידיו של חיים וגרירתה של מיכל לאורך הרחבה העבירו לקהל מסר ברור של חיסול דמותה של זוארץ. אלא שמיכל, כך נראה, לא הייתה מודעת לסבטקסט של הסיפור בו הייתה שותפה.

אלון אבוטבול, לעומת זאת, הצליח, כך נראה, להמחיש למאמנת הריקוד שלו, ויקטוריה מגלניק, את משמעותו של הסיפור מאחורי הריקוד. הוא עשה את זה פעמיים. פעם אחת בחדר החזרות ופעם אחת בשידור ישיר אל מול הקהל.

מהתיעוד המצולם בחדר החזרות, לא נראה היה שאלון וויקי מצליחים להסתדר בגלל שתי השקפות עולם שונות: "ויקי באה מדיסציפלינה טכנית מאוד, אני בא מדיסציפלינה אחרת של דימויים, של מרחב, של רוח וקשר."

כשחקן, המבקש לשבות את תשומת לב צופיו, אלון ביקש שוב ושוב מויקי שתסביר לו "מה הסיפור של הריקוד?" ויקי, בעלת האוריינטציה הטכנית, התקשתה להבין את חשיבות הדבר וסיננה לעברו:  "אם אתה עכשיו — לי את השכל עם הסיפור עוד פעם אני לא יודעת מה אני אעשה".

אלא שאלון התגלה כמורה טוב והצליח להמחיש עבורה סיפור עם התחלה, אמצע וסוף – סיפור שהתחיל בהתפרצות אל מול המצלמה בחדר החזרות, המשיך ביצאה מהחדר והסתיים בתיקון המצב: "ביקשתי סליחה וחזרתי בגדול אליה". 

על רחבת הריקודים המהלך הזה חזר על עצמו שוב ובגדול. אלון סיפר סיפור בשידור חי אל מול התזמורת, המנחה, השופטים והצופים בבית, כאשר החליק, סרב להמשיך לרקוד, עמד על שלו ואחר כך התנצל.

הוא יצר סיפור שהצליח לאתגר את הערב החנוט הזה ולהכניס בו מימד אנושי ורגשי וזכה לשיתוף הפעולה של הצופים בבית שנתנו לזוג המורד את מירב הנקדות.

כוחו של סיפור, כפי שהדגים חיים להרוג, אבל הוא גם יכול, כפי שהמחיש אלון, להוביל לניצחון.