ראשי » טלוויזיה

אוהבים אותך, מרים, אבל לא בגלל שאת ערביה

23 ביולי 2007 | | 3 תגובות | מאת

הערת הסיום של צדי צרפתי כשופט ב"כוכב נולד" ביחס למרים טוקאן עת הודחה מהתוכנית, "אנחנו אוהבים אותה רק בגלל איך שהיא שרה" באה להגיד שהאהבה שקיבלה מצוות השופטים נבעה רק מהיכולות הקולית שלה ולא בשל זהותה הערבית.

צדי צרפתי, שחזר לשם ההדגשה על הערתו שלוש פעמים, מציג בדבריו את עיקרי הגישה הנאורה והליברלית המבקשת להתעלם משאלת המוצא והגזע. לטענתו עבורו ועבור השופטים הנוספים טוקאן היא בדיוק כמו כל מתמודדת (יהודיה) אחרת הנבחנת לפי יכולתה הווקלית בלבד.

ניתן לטעון שהתייחסות מסוג זו שהציג צרפתי – המבקשת להתעלם מסממני זהות כמו צבע עור, מוצא, גזע ודת מאפשרת למיעוטים השונים המצויים בישראל לקחת חלק באירועי התרבות של הגוף השולט ולכן יש לתמוך ולקדם אותה. אלא שהדברים לא באמת פועלים כך.

לא רק שלא ניתן להתעלם מהמטען האתני שמביאים עימם המתמודדים בכוח אמירה בלבד, אלא שההתעלמות הזאת, למרות הכוונות הטובות שהיא נושאת עימה, מבטלת את הזהות הייחודית של משתתפים מקבוצות מיעוט ומנכסת אותם לזהות ברירת המחדל הלאומית וההגמונית.

יחודה ועוצמתה של "כוכב נולד" ביכולת לקרב בין פריפריה ומרכז ולהעניק למגוון גדול של קולות וזהויות המתקיימים בחברה הישראלית מקום על הבמה. יכולת זאת נותנת קול, גוון וצבע לקהלים שונים ומגוונים ומעניקה לקהל הצופים ערך מוסף של בחינה מחודשת של מה שנתפס קודם לכן כמובן מאליו.

בדומה לזמר מזרחי דתי כמו יהודה סעדו שזכה במקום הראשון של "כוכב נולד" בעונה הקודמת ואתגר את ההגמוניה האשכנזית חילונית של הפריים טיים בביצועו המרגש לשדות של אירוסים, קולה וזהותה של טוקאן ייצרו קריאה מרגשת ומחודשת של שירים קנוניים והעניקו להם נופך חדש.

הקסם הזה, אותו ציינו השופטים ואותו חשו הצופים בבית, לא התרחש בגלל ההצלחה לעצום עיניים ולהתעלם מהעובדה שטוקאן היא זמרת ערבייה, אלא מכיוון שכאשר היא שרה "הכניסיני תחת כנפך," קיבל השיר משמעויות עמוקות וחדשות אודות הרצון להשתייך.

באופן דומה בשיר הדרך אל הכפר: "אל הדרך הקסומה של ילדותי/אני שבה בחסות הערפל/ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם/כמו נוגעת בארץ ישראל" – זהותה של המבצעת מעניקה לו רובד נוסף המאפשר מקום לכפר ערבי בתבנית הנוף הארצישראלית.

אי אפשר להפריד את הזהות האתנית מהביצועים הבימתיים של המתמודדים, באשר דווקא מגוון הזהויות שמציגה התוכנית מצליח לאתגר את המרכז השבע, בעל האפיונים הברורים של לאום ומוצא, שניבט מכל עבר בערוצי הטלוויזיה המסחרית.

יכולתה של "כוכב נולד" להציג במרכז הבמה והפריים טיים את הקולות ה"אחרים" והפריפריאליים של המדינה אינו דבר שיש להתנצל עליו או להסביר אותו. מוטב במקום זאת לדאוג שהייצוג החשוב הזה יתקיים במקומות נוספים.

 

קריאה נוספת

מרים טוקאן – תזכורת לגזענות הנמשכת…

 

פורסם לראשונה בוואלה

3 תגובות »

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) כתב:

    תגידי, על איזו הגמוניה אשכנזית את מדברת? נינט טייב, הראל מויאל (וגם הראל סקעת), יהודה סעדו – כל הזוכים בעונות הקודמות של "כוכב" הם מזרחים בני מזרחים. למעשה, אני גם לא לגמרי בטוח באשכנזיותו של ג'קו, אבל אולי זה יסביר למה שכחת אותו.
    מספיק כבר עם הבכי. טוקאן זמרת מצויינת, ולא בגלל שהיא ערבייה, בדיוק כמו שכל קודמיה זמרים מצויינים ולא בגלל (וגם לא למרות) שהם מזרחים.
    השיח המקופח הזה מתוחזק יפה בזכות בכיינים-מקצועיים כמו כמה מעמיתייך לרשימות, והגיע הזמן להפסיק עם השטויות האלה. אחרת נבוא עליכם בדי.די.טי.

  • נוגה כתב:

    מה עם המשתמטים משרות חובה המשתתפים בתחרות ?
    למה עליהם את לא כותבת ?
    הבן של עליזה ואהוד עלול לצוץ בכול רגע !!!!!!!!!!!!!!!!

  • נוגה כתב:

    אי אפשר להפריד את הזהות האתנית מהביצועיםהבימתיים של המתמודדים ? האומנם !!!! לא נסחפת , את הופכת את העדתיות לבעיה , במקום שאין שם בעיה !!!

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.