מי לא יחזיקו לי את התיק
בימים אלו של בורסה לא יציבה, כאשר מתברר שהבטחות של יועצים בנקאים על תיק סולידי לא בדיוק עמדו במבחן המציאות, (לפחות כרגע), עברה בי המחשבה שאולי בכל זאת היה כדאי ליצור קשר עם חברה שמנהלת תיקי השקעות. זאת למרות שמאז שעזבתי את העבודה בתחום המחשבים התיק, מה לעשות, קצת הצטמצם…
בכל מקרה, מה שבטוח שחברת אנליסט לא תהיה זו שתנהל לי את התיק. הנה חברה שגם כאשר היא משקיעה אלפי שקלים בפרסום, מעדיפה להתעלם ממחצית מהלקוחות הפוטנציילים שלה – נשים משקיעות.
במודעה שלה, מתחת לתמונה של גולש אוויר (נוסק או נוחת?) היא מדברת למשקיע שהוא גבר: "תוריד ממך את התיק תן … לנהל את תיק ההשקעות שלך… תתפנה לעשות את הדברים שאתה אוהב.
הדיבור הזה שמדיר נשים, שמתייחס לגברים בלבד מבלי סוג של התנצלות כמו זו המופיעה במודעות דרושים, (פניה זו מנוסחת בלשון זכר ומתייחסת לבני שני המינים), גובל בחוצפה. הוא מבנה ומייצר מציאות עסקית כלכלית שבה לקהל הנשי אין כביכול חלק.
שמתי לב שבסוף המודעה יש מספר טלפון. אולי כדאי שמשהי תתקשר ותסביר לחברה הזאת שהחישוב שלהם פגום בכל זאת. שהם לוקים בסוג של עיוורון ובסופו של דבר הם מפסידים כשהם בוחרים להתעלם מנשים?
"הוא מבנה ומייצר מציאות עסקית כלכלית שבה לקהל הנשי אין כביכול חלק"
למה? כי את החלטת? הרי אם תרצי להיעזר בשירותיהם תמיד תוכלי לעשות זאת – זה שלא טרחו להוסיף את ההתנצלות הרגילה (פניה זו וגו') לא אומרת שהם מעוניינים בלקוחות גברים בלבד (למשל). האם הניסוח הוא באמת מה שמשנה? לא. מה שמשנה זה המציאות, לא איך שבוחרים לתאר אותה במילים. אם תנסי לפנות אליהם כלקוחה ולא תקבלי שירות – אז נדבר.
ראה כמה תוכנית הבוקר של מירב מיכאלי מעוררת תרעומת, רק משום שהיא מדברת בלשון נקבה לשומעים ולשומעות, ותבין עד כמה הדיבור הוא משמעותי.
מה הבעיה לכתוב בלשון רבים? למה קשה להגיד "תורידו מכם את התיק?" מה הביג דיל?
העובדה שהפוסט הזה הקפיץ אותך – היא ההוכחה לכמה דיבור בלשון גברית בלבד בפרסומות (ובכלל) הוא משמעותי ומוכיח בהחלט משהו על מעמד האישה.
אבל מן הצדק לציין גם שהשוק הזה גברי יותר מבחינת מספר הגברים שאוחזים בתיקי השקעות לעומת נשים שאוחזות בתיקי השקעות.
ומזכיר לי איך התנהלו הדברים כשאני ובן-זוגי לקחנו משכנתא. כשהגענו לפגישות בבנקים יצא שבעיקר אני דיברתי, כי בעניין הזה מינינו אותי להיות אחראית על רוב הבירורים והבירוקרטיה. כך התחלקה העבודה במשימה הזו, באופן שמאוד התאים לשנינו. אבל הבנקאים הגברים שפגשנו (במקרים שנפגשנו עם מנהל הסניף) פנו כולם, בלי יוצא מן הכלל, רק לבן זוגי, ולאורך השיחה כולה. גם בתגובה לדברים שאני שאלתי! דיברו אליו, הסתכלו עליו, שאלו אותו. אני הייתי אויר. זה לא מפתיע על הנייר ואפילו צפוי, אבל לחוות את זה היה די שוק. שום שינוי גם לא חל במהלך שיחות של חצי שעה. לא משנה מה עשיתי או אמרתי, אם דיברתי אליו או שבן-זוגי פנה אלי – הייתי ונשארתי בלתי-נראית. קיבעון מוחלט.
כששוחחנו עם נשים (כי ככה זה עובד: המנהל תמיד גבר, שאר היועצות נשים) הן חילקו את הקשב שלהן שווה בשווה. אבל גם הן – כשהיה צורך להתקשר לעדכן או לשאול משהו חייגו תמיד תמיד אל בן-זוגי. ברוב המקרים הוא הפנה אותן אלי, כי לי היה יותר מידע וכל המסמכים היו שמורים אצלי. זה לא מנע מהן להתקשר בפעם הבאה שוב אליו.
ובתשובה למגיב הראשון: קודם כל, כנראה שכן מעוניינים בעיקר בלקוחות גברים, ואני בטוחה שאם אשה מגיעה לבד לסחור במניות או אג"ח או לקחת משכנתא היא זוכה ליחס שונה לחלוטין מזה השמור לגבר באותה רמת הכנסה וידע פיננסי. וחוץ מזה, וודאי שהאופן שבו פונים לאנשים משפיע השפעה מכרעת על תחומי העניין שלהם והציפיות שלהם מעצמם.
אני בטוחה שלא מעט נשים, בעקבות שיחות עם מנהל הבנק ויועץ המשכנתא, חשיפה לפרסומות ועוד, עוברות תהליך הדרגתי שבו הן מוציאות עצמן מהמעגל של קבלת ההחלטות בנושאים פיננסיים – במשפחה, בעבודה ובכלל. הן מתרגלות לחשוב שכשמדובר בנושאים האלה הן לא פונקציה, אין להן מה להציע, אוי ואבוי להן ולכספן אם יעזו לנסות להשקיע אותו לבד במשהו, ואפילו לעקוב אחרי התהליך זה כנראה לא בשבילן. שהבעל יטפל בזה.
ולתמי – סליחה שאני נאלצת לצטט את מורתי מכתה ד', אבל – "את?!!?! עליך אני מתפלאה!".
רק אמרתי שאני מבינה מאיפה זה בא להם ושרוב הלקוחות שלהם כנראה באמת גברים. אם בד"כ ברירת המחדל של מפרסמים היא לפנות ללקוחות בלשון זכר (לא כולל פרסומות לאבקת כביסה וחומרי ניקוי), על אחת כמה וכמה במוצר כזה. שוב – לא מצדיקה אותם.
פנייה בלשון זכר לא צריכה להיות ברירת המחדל. למרות שעברית היא, כידוע, סקסמניאקית (אם לזה התכוונת) – אפשר לפנות בלשון רבים, או למצוא ניסוחים נייטרליים (בסגנון "עכשיו אפשר…", או פשוט לדבר על המוצר או השירות המוצעים למכירה).
וחשוב מכל – מה שאת מציינת כסיבה לאפליה (העובדה שיש יותר משקיעים ממשקיעות) הוא לא רק הסיבה אלא גם התוצאה, הרי מדובר במעגל קסמים.
לא *צריכה* להיות בלשון זכר.
מה שאמרתי הוא שזה הצמב, לא האידיאל. ואם העוול הזה נפוץ כ"כ בפרסום מוצרים שנצרכים שווה בשווה ע"י גברים ונשים, וודאי שבמקרה הזה זה יהיה ככה. אם מפרסמים בד"כ עוורים לעוול שבפנייה בלשון זכר, על אחת כמה וכמה שבמקרה הזה, כשבאתמ רוב לקוחותיהם הם ממין זכר, אין סיכוי שהם יראו את העוול הזה.
http://www.notes.co.il/tammy/15391.asp
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים