תכתיבי רזון
אנורקסיה היא אחד המדדים הברורים להשפעה ההרסנית של התרבות המערבית על נערות ונשים צעירות. המחלה, ש- 95% מהלוקות בה הן נשים, ושתוצאותיה הרות הגורל מסתכמות לעיתים במוות, משקפת תגובה לתכתיבי הרזון הבלתי אפשריים שמכתיב אידיאל היופי המערבי.
איולה: רזון בלתי אפשרי
אלא שלאידיאל סוכנים נוספים, המבקשים לראות נשים "ילדיות" ומוחלשות. סוכנים שאין להם רווח ישיר מהפיכתן של נשים לתלויות בתוצרים אותם הם מוכרים, אלא שהם ממשיכים – לעיתים ללא משים ומבלי דעת – להעביר לנשים את המסר שרזון הוא האופציה הראויה לכל אישה באשר היא.
דוגמא לכך ניתן לראות למשל, במערכון המלגלג על נשים מלאות בתכנית "ארץ נהדרת". המערכון יוצא כנגד נשים שלא השכילו לרזות חצי שנה לאחר הלידה, ומעמת נשים מלאות במקצת עם דוגמניות רזות, דוגמת אילנית לוי. אף אחד מעורכי וכותבי התכנית לא חשב (ובצדק) שיש סיבה להסתיר את גופו של טל פרידמן המופיע במערכון מתמשך כשפלג גופו העליון והמלא יחסית חשוף, אלא שכאשר מדובר בנשים, גברים מרגישים משום מה בנוח לאותת לנו שיש משהו לא בסדר במשקל גופנו, כאשר אנו לובשות מידה חורגת משש או שמונה.
קטלוג קסטרו – רזון
לאחר ששתי דוגמניות מתו בשנת 2007 מאנורקסיה, יזמה מועצת האופנה הבריטית תוכנית לפיה רק דוגמניות שיקבלו אישור רפואי המעיד שאין הן סובלות מתת-תזונה (בהסמתך על שקלולו של גובה ומשקל) תוכלנה להשתתף בתצוגות אופנה. אולם יוזמה זו נחלה כישלון, כך שעל מסלולי האופנה אנחנו עדיין רואים דוגמניות הסובלות מתת-תזונה משכפלות ומציגות את אידיאל הרזון.
את הכשלון הזה ניתן לראות גם בקטלוגים של בגדי החורף של חברות ישראליות, דוגמאת קסטרו, איולה ואפילו, למרבה האבסורד, חברות אופנה לנשים מלאות, המקדמות את מיתוס הרזון, כפי שניתן לראות מדוגמנית הקטלוג של קרייזי ליין.
דוגמנית למידות גדולות?
חשיפה ודיון בנושא זה חשובים באשר הם מעלים את רמת המודעות למחלה ולאפשרויות הטיפול בה. הם יכולים גם להזכיר לכל סוכני החברות השונים את המחירים שמשלמות נערות ונשים צעירות על מיתוס הרזון, ומכאן להוביל ללקיחת אחריות כפי שעשה למשל עדי ברקן.
עם כל מילה שבו.
פחד אלוהים
הדוגמניות באימג' העליון ששמת (איולה) נראות כאילו כבר מזמן חדלו לקבל את המחזור החודשי.
יתכן שאת צודקת, זו אחת התופעות של המחלה. מעציב שיש חברות אופנה, צלמים, ופרסומאים שמעודדים בעצם את המצב הזה.
שלא כהרגלי, לא התעמקתי באימז'ים, אבל אם שמים לב יש בתצלום של איולה גם "מחיקה" של פני הדוגמניות, אם באמצעות השיער או קישקוש לבן, דבר שתורם לחפצון שלהן על ידי המפרסם.
שלומית,
האם בדקת אי פעם את הפרדיגמה הפמיניסטית
ביקורתית הנדושה כבר מרוב שימוש)- בה את משתמשת בכדי לתאר חוסר צדק לכאורה? מילים כמו "מוחלשת" או "סוכניו של אידיאל" לקוחים כמעט באופן אוטומטי מלקסיקון הביקורת החדשה ומותירים אותנו עם הרבה התחסדות ומוסרנות ועם מעט יכולת באמת לשנות את המציאות. והאמת- מי רוצה לשנות את המציאות? תמיד היו מי שנפלו קורבן לאידיאל היופי של תקופתם. ואני מתכוון ליופי במובן הרחב: זה יכול להיות אסתטיקה אידיאולוגית (כמו זו שלך) או אסתטיקה מוסרית, אידיאל של יופי או אחר. אם העניין חשוב לך כנראה שלא השגת אותו בעצמך- כפי שאמר אפלטון: אתה משתוקק למה שאין לך. ואם מדובר ב"שוק הבשר" כלומר העניין אינו חשוב אלא עושה עצמו כזה אזי הוא באמת אינו חשוב ואז למה להכביר במילים רבות וריקות כה רבות? איננו יכולים לחיות ללא מיתוס, יהיה התחום אשר יהיה. האם יש לך אידיאל חלופי אמיתי? לדעתי לא, משום שכאשר יאמר לך מישהו שרזית את תהיי מוחמאת.אינני יודע איזה צעד נקט עדי ברקן אבל זה בוודאי לא היה צעד שסיכן את כיסו באופן ממשי.ולגבי ארץ נהדרת: לדעתי לא יכלת להבין את המערכון באופן מוטעה יותר. המערכון מבקר בצורה אגב טובה בהרבה מלקיסקון הביקורת החדש, את התופעה של הלחץ על נשים אחרי לידה, שנובע מהסיבות שכתבת עליהן כאן, לחזור לגזרתן ה"נכונה". האם לא צחקת כאשר ראית את המערכון? יש הרבה מוסרנות ןצביעות בשיח הפמיניסטי בו את עושה שימוש, מין צקצוק חבוי כזה שמחייב את הקהל להמנע מלצחוק, להבין כביכול את המשמעות ה"אמיתית" של מה שאנו אומרים ולהפוך את כולנו ל"סוכני שיטור של שפה". אבל המערכון בארץ נהדרת עושה זאת טוב יותר. נשי כל העולם: המשיכו לעשות שופינג, לקרוא "לאישה" וליגלוש באתרי רכילויות.!!!
באופן ממש מוגזם. גל גדות ושאר דוגמני קסטרו לא נראים רזים באופן חולני. הם לא נראים בתת-תזונה או אנורקטים. אני חושבת שאי אפשר להאשים אותם בעידוד לאנורקסיה.
כולם מדברים על רזון כמודל לבריאות. אחוז האנורקסיה בחברה נמוך יחסית, לא על כולם הפרסומות משפיעות להרעיב עצמם למוות. הרוב השפוי בעניין הזה עדיין מנצח. אפשר לראות מהצד השני גם את השמנת היתר המסוכנת ולתקוף את הפרסומות של החברות למזון מהיר ואת הטלויזיה שמעודדת צריכת מזון לא בריא.
לגבי ארץ נהדרת, העונה החדשה מצחיקה יותר, לפחות בשתי התוכניות הראשונות, אבל לא צחקתי מהמערכון "דבה" אפילו לא חייכתי; עבורי הוא לא היה מצחיק אלא מעציב.
הפמיניזם ב"לקסיקון" שלו מצליח "לשנות את המציאות". למשל בספרד ובאנגליה, מקפידים על השתתפותן של דוגמניות במשקל תקין על מסלולי האופנה. כמה פשוט. באנגליה סגנית מלכת היופי בתחרות הרגילה היא דוגמנית במידה 46.
אתה מעלה השערות לסיבה שאני כותבת, מן הסתם לא פגשת אותי, לפעמים לא צריך ללכת עד לאפלטון כדי לדעת מה הסיבה. עלה בדעתך שמדובר במחלה קשה ונוראית שגובה יותר ויותר קורבנות כל שנה?
ראה מאמר ב- y-net על כך שלראשונה בישראל יפתח הוסטל לאנורקטיות בצפון:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3661751,00.html
הוספת תגובה
תגיות
הכי מוגבים
הכי נצפים