דבריו רווי האלימות של עמיר בבית האח הגדול, והתמיכה לה זה זכה מסיון וליאם משקפים מצד אחד, מצב חברתי של פגיעה בנשים שניתן ללמוד עליו מסטטיסטיקות במרכזים לנפגעות תקיפה מינית. מצד שני, הם מעידים על בעייתיות בליהוק הדיירים המתבטא לא רק בבחירה בדייר שאינו מודע למשמעות דבריו האלימים, ובשתי דיירות המאמצות נקודת מבט גברית אלימה תוך ויתור על מקומן כנשים, אלא בכך שהייה רק דיירת אחת שיצאה כנגד הדברים ועמדה על מלוא חומרתם.

הכתבה "כולם שונאים את כולם/צלילת עומק אל מחוזות השנאה בחברה הישראלית" בהארץ היא דוגמא לטקסט שמדבר בשני קולות: מצד אחד מתיימר לעסוק בתופעה כללית בחברה בישראל באמצעות שימוש במילים כמו "כולנו", מצד שני, טווה גבולות ברורים בין קבוצות שונות בחברה ומסמן מזרחים, דתיים ואתיופים כדוגמא לקבוצות נגועות בשנאה ואלימות.