חזרתו של חיים רמון למסדרונות הכנסת לוותה בתופים ומחולות. ראש הממשלה, שרים, חברי ועובדי כנסת קיבלו בקריאות ברכה, צחוקים של החברה, טפיחות על השכם ולחיצות יד את שר המשפטים לשעבר רמון. "שלום וברוך הבא לחיים, התגעגענו אליך." קידם אולמרט את רמון בישיבת סיעת קדימה, שר הפנים, רוני בר-און, מחא כפיים, יו"ר הכנסת, דליה איציק קראה ממרום הדוכן "חיים רמון, ברוך בואך",  ציפי לבני, קידמה את פניו ב"טוב לראות אותך כאן, ברוך הבא", רונית תירוש, חיבקה אותו והצמידה לו שתי נשיקות, ושמעון פרס, מגלי ווהבה ושי חרמש לחצו את ידו.
גילויים …

 מחשבות על ברק לקראת הבחירות לראשות מפלגת העבודה
משל העז מספר על אדם עני שדר עם משפחתו בת השמונה נפשות בדירת שני חדרים. בצר עליו המקום החליט להיוועץ ברבי שלו. הוא פנה אל הרב וסיפר לו על הדוחק העצום בו שרויים הוא ובני המשפחה. להפתעתו מה רבה, ייעץ לו הרב להכניס לבית המשפחה הצפוף ממילא עז. מאחר והיה יהודי מאמין, והחזיק מהרב אדם דגול, רכש אותו אדם עז והכניסה לביתו. לאחר חודש הגיע אותו עני לרב בשנית. רבי, חיי לא חיים, עכשיו צפוף יותר בבית, העז מלכלכת והורסת כל דבר במשך …

דבריו של ח"כ חיים אמסלם מש"ס לעיתונאי יעקב אייכלר בראיון לעיתון החרדי "קו עיתונות דתית," כאשר הגיב לאפשרות שחברת הכנסת דליה איציק תתמודד לתפקיד נשיאת המדינה במילים, "במקרה שלה יש גם שיקול הלכתי. הרמב"ם, בהלכות סנהדרין, אוסר למנות אישה לכל תפקיד של שררה היא לא יכולה להיות ראש הקהל," מהווים איתות נוסף באוסף של אירועים (בהם ניתן למנות את המהלך הרב לאו שחשב שיכול להגיש את מועמדותו לאחר כל מה שקרה עם קצב ורמון), המעידים על חשיבותה של התנועה החברתית "נשיאה לישראל" ששמה לה למטרה לשנות את השיח הציבורי בישראל …

הפגנת "כישלונרים" שיצאה בקריאה לפיטוריהם המיידיים של הנהגת הפיאסקו בלבנון סבלה מכשל רציני.  
כמה מטריד לגלות שגם אירוע מחאה הבא לדבר ממקום לא פוליטי של אלטרנטיבה חוזר שוב על אותה תבנית מחשבה מסוכנת שמלחמת לבנון השניה גילמה את שיאה.
 

 ועדת וינוגרד שחשפה את מחדלי המלחמה עסקה בקונקרטי; החלטה שגויה זו או אחרת. השהיה בפעולה. חוסר שיקול דעת. מה שנותר סמוי מהעין, מה שדורש מבט מעמיק יותר הבא משיח אחר, הוא מערך המחשבה שהוביל למשגי המלחמה. אף אחד לא דיבר על תבנית המחשבה ה"גברית" והמאצ'ואיסטית המקננת מאחורי ההתנהלות הכושלת; שהכשל בשיקול …

והנה גרסת המבוגרים לחמישה בלונים של מרים רות שהועבר אלי במייל בתפוצת נאטו.  הרשתי לעצמי לערוך את הכתוב ולהוסיף לטקסט פרספקטיבה פמיניסטית נדרשת…

אחרי הבחירות, קיבל עם ישראל מתנה
שמחה וששון,
חמישה בלונים
ולכל בלון בחוט דק – חיבור
לראש ממשלה, שר וגם איש ציבור!

 
בלון ראשון לראש ממשלת הכישלון
לאוצר – בלון הירשזון
למשפטים – בלון רמון
לביטחון – בלון עם שפמון
 
ולבית הנשיאות…
בלון חסר אחריות
 
 שר המשפטים שמח
 ניפח וניפח את הבלון,
ניפח ניפח ודחף לשון
ופתאום בום-טראח! מה קרה?
הבלון התפוצץ הבלון נקרע.
אל תצטערי מדינת ישראל
יביאו לך בלון אחר
מנופח לא פחות, שווה שווה לחכות… 
 
 פגשו האזרחים …

לפני כחצי שנה, עוררה הרשעתו של סער שפע בתביעת לשון הרע הד ציבורי נרחב מכל הסיבות הנכונות.
שפע, בעליו של רשת בתי הקפה ארומה בתל אביב, נתבע על ידי מלי שלו, עובדת בסוכנות מכוניות, לאחר שצעק עליה: "את רואה את צבע העור שלי? אני לבן ואת שחורה ואני אזיין אותך…. הלבן הזה ילמד אותך לקח, את כתם שחור, אשה שחורה ונחותה… את אפס."
התגובות הציבוריות לגילויי הגזענות של שפע כללו חרם צרכנים והפגנות בארגונם של אסף פרץ, יו"ר איגוד הבימאים והתסריטאים, מתי שמואלוף, פעיל חברתי, וחברי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
לבקש סליחה …

לידת החטא של הציונות
אחד מאלבומי המחאה הטובים ביותר הוא "פשע המאה" של להקת "סופרטרמפ". בסופו של אלבום זה, היוצא כנגד עוולות חברתיות שונות, מבקש המספר למצוא את האשמים בפשעי האנושות ומגלה אותם להפתעתו במקום בלתי צפוי: "מי הם האנשים האלו של חמדנות, תאות בצע ותהילה?/קרע את המסכות מפניהם והבה נראה/אבל זה לא נכון, או לא, מה הסיפור?/הנה אתה והנה אני."
הסיפור שספרו לנו בישראל ארגן במידה רבה את העולם בקטגוריות ברורות של טובים ורעים. יש את האנטישמיים הרעים, ומולם את ראשי הציונות הטובים שבנו כאן מדינה לתפארת. אבל אם זה אכן …

העובדה שנולדנו למשפחה שיש לה שורשים המתקיימים בזמן ובמרחב מעניקה לנו תחושה של זהות ושייכות, שאחד האלמנטים המקיימים אותה הוא שם המשפחה. אלא שעד כמה יש לנשים אמירה אמיתית בנוגע לשם המשפחה שהן נושאות? במאמר "גב' סמית לא גרה כאן יותר", מתארת ג'ואנה מורהד מ"הגרדיאן" בגאווה גלויה את ההשלכות החיובית של בחירתה לא לאמץ את שם משפחתו של בן זוגה לפני עשרים שנה – בחירה שהייתה יוצאת דופן ונועזת דאז.נשים רבות השומרות על שם נעוריהן, בדומה למורהד, טוענות שמחיקת שם משפחתן בעת הנישואים שייכת לעידן שבו אישה נחשבה לרכושו של הגבר. …

פרק הפתיחה של "סטודיו 60", סדרה המדמה את המתרחש מאחורי הקלעים של תוכנית מערכונים אמריקאית עתירת אחוזי צפייה, עוסק בתפקידה של הסאטירה תוך בחינה של גבולותיה האתיים. הפרק נפתח כאשר המפיק, הסבור שהתכנים אינם ביקורתיים דיים, לאחר שקיבל הוראה לא לשדר מערכון פוליטי נוקב, מאבד את העשתונות ויוצא בשידור חי נגד חוסר המחויבות של מנהלי הרשת. בסופו של דבר, ולאחר דיון סוער בתכני הקטע, מגייס המפיק שמחליף אותו את הסכמתם של המנהלים והמערכון עולה בכל זאת לשידור. 

המודעות של יוצרי "סטודיו 60" לעוצמה הפוליטית והחברתית שאוצרת בחובה תוכנית סאטירית ניבטת גם …

  
נולדתי למשפחה דתית שעם הזמן הפכה למסורתית. אח שלי היה זה שהניף את נס המרד כאשר הדליק בפעם הראשונה אור בשבת. הייתי בת חמש וחצי, כאשר האירוע שהפך עבורי את סדרי בראשית התרחש. האמונה באלוהים הכניסה מימד של קדושה לחיי. משהו שהתקיים מעבר לחיי החולין ונשא מימד של רוחניות, טוהר וטוב. אורח החיים הדתי שנלווה לאמונה היווה עוגן ומוקד להגדרה עצמית, סיפורי הצדיקים וסיפור התנ"ך, מקור להזדהות ונחמה. כל זה התהפך באחת ומבלי כל הכנה מוקדמת.
גרנו באותם ימים בשכונה חילונית. חברותי הקרובות, שירלי ויעל, לגלגו על האמונה שהפגנתי. "תראי לנו …