האסופה לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית אותה ערכתי יצאה בשעה טוב לאור. את רעיון לספר יזמה שולה קשת מנהלת תנועת אחותי למען נשים בישראל שבה אני פעילה. חברות המערכת: שולה קשת, עמית רוטברד, שלומית ליר ושלומית לולה נחמה.
 
חווית העריכה היתה לא פשוטה אבל ייצרה שחרור במעגלים שחברו עבורי בין האישי לפוליטי ולחברתי. הספר אפשר לי לראות טוב יותר את התבניות הגזעניות בבסיס החברה הישראלית, להתעמת איתם ולפרוק אותם מתוך כתיבה. העובדה שהספר הוא נעשה בשיתופן של נשים רבות ומתוך תנועה פמיניסטית חברתית משמעותית אף מאחר שיש המון כוח בידיעה שחויה דכאנית שנתפסה …

ספרה של קולט דאולינג, "תסביך סינדרלה" (1981), עוסק בצפיה ל"נסיך"/למציל/לגואל כאחת הסיבות העיקריות לחוסר היכולת הנשית להגיע לכלל הגשמה, ומעודד באופן זה לקיחת אחריות וחזקה של נשים על חייהן.

דאולינג בספרה מתכתבת עם הפמיניזם באופן בלתי צפוי. היא מצביעה על גילויי חוסר האיזון בתהליכי ההחברות (סוציאליזציה) והשפעתם השלילית וההרסנית על נשים, אלא שבמקביל, היא מציבה מראה חברתית, המסתמכת על עדויות נשים ומגוון מחקרים המשקפים את הנטיה הנשית לברוח מאחריות, מהגשמה עצמית, מעצמאות כלכלית ומהצלחה.
הספר, הדן בתלות הנשית ובביטויה השונים – כגון, הצורך להסתמך על מישהו, הרצון להתרכז בחיי הבית, הפחד מהחירות, ומהצעידה במסלול …

בית הכלא, המהווה תחנה סופית ביצירות אחדות לגיבורים המחפשים עבור עצמם קיום אלטרנטיבי בחברה שאינה מאפשרת להם מקום וביטוי, (כמו למשל בסרטו של ניל גורדון, משחק הדמעות), הוא החלל בו אנו פוגשים לראשונה את גיבורת ספרה הרדוף של אן-סופי בראסם, סופרת צרפתיה שכמו מרי שלי בשעתה, (עם פרנקנשטיין), ושילה דיילני, ( עם טעם הדבש), כתבה את ספרה לנשום בגיל העשרה, או לשם דיוק בגיל שש-עשרה.
 

שרלן בוהר, גיבורת הספר היא בת למשפחה בת ארבעה נפשות, אם, אב, אח ואחות, החיה ברווחה כלכלית המכסה על אומללותם הרגשית של בני הבית בכלל, …

את הספר "ארוחה עירומה" של ויליאם בורוז לא קראתי במקרה. ראיתי קודם סרט כפול: אחד על חייו ושני, המבוסס על הספר שכתב. אחר כך, בכמה שיחות שונות, שמו עלה שוב כמו בדרך מקרה. בדרך כלל אלו שדיברו עליו, היו אנשים שכמו יצאו מהסרט עצמו, לא מכורים להרואין חלילה, אלה כאלו שמתקיימים קצת בעולם אחר. הזמנתי את הספר בספריה העירונית ולקח זמן עד שהגיע אלי מלוכלך מבחוץ בצורה יוצאת דופן. מי אמר שהכריכה לא מעידה על התוכן? הספר שייך לג'אנר הספרים שמקיימים קהל של חסידים שמוצא בהם איזה דלת הבנה לתפיסת …

 כותרת ספרו של יצחק בנימיני, "מה רוצה הגבר", יוצרת פרפרזה לשאלה "מה רוצה האישה?" של פרויד, התוהה לגבי חוסר יכולתו של הגבר להבין את רצון האישה, מצד אחד, ומתכתבת עם שאלתה של סימון דה בובאר "מהי אישה?" מצד שני. שתי שאלות אלו מצביעות, בין השאר, על כך שבעולם שתרבותו גברית מיסודה, האישה נתפסה כתעלומה בלתי ברורה שיש לפצח, ואילו רצונו ומהותו של הגברנלקחו כמובנים מאליהם. כותרת ספרו של בנימיני והמסע האקלקטי שהוא טומן בחובו, מסע המטלטל את קוראיו בין דיון על תרבות ישראלית עכשווית לפוליטיקה, בין לאקן לאיריגארי, בין ישו …

פגשתי את זבא שכיב כשבקרה בבית תנועת אחותי. היא הרשימה אותי כאישה אמיצה מאוד. שונה. מי שלא מפחדת להגיע למקומות אפלים וחדורי מלחמה ולחזור כדי לספר לעולם על מה שמתרחש שם. למרות שבית אחותי שוכן בדרום ת"א, מקום של עוני ומסכנות, ולמרות שהמצב הפוליטי בבואה לא היה מרנין, שכיב דיברה על ישראל כעל מקום בטוח ועשיר ביחס למקומות בהן היא בקרה.
עכשיו בשעת מלחמה, אני מהרהרת שוב על מה שספרה, ועל ספרה שמתאר מלחמות בעין נשית שמבקשת לשרוד. להלן הפרק הראשון.
 
פרח-מגדים ואחות-כֶּתֶם באפגניסטן לכל שם כמעט יש משמעות. של שירין-גול היא פרח-מגדים. אך …

ספרה הנפלא של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו" מעביר דרך הלשון את הניסיון לחתור תחת הסדר החברתי-תרבותי הקיים ולייצר תפיסת עולם אלטרנטיבית. ברובד הגלוי, מביא הספר את סיפורה של משפחת דדון בסמוך ליום השנה למותו של אבי המשפחה, מסעוד דדון. בני המשפחה – האם סימונה, האחים דודי, איציק וקובי, והאחות אתי – מגוללים את קורותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם במונולוג אישי. כל אחד מהמונולוגים מייצג את תהליך השחרור שהם עוברים כיחידים וכמשפחה בדרך להתחלה חדשה. ברובד עמוק יותר, הספר חושף מוטיבים של שקר ודלות בתפיסת ההגמוניה הישראלית שהדחיקה לשוליים את תרבותם ומחשבתם …

ספרו של דרור משעני "בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד" פורס על שולחן הדיונים סוג של מצב אבסורדי לפיו ההסתייגות רחבת ההיקף מהשיח המזרחי ודובריו מתקיימת על רקע העדרם הבולט של מחקרים מקיפים על כתיבה מזרחית בספרות העברית. הספר חושף את הגזענות הסמויה המוטבעת בלשון ובתרבות הישראלית תוך התבוננות בהבניה הנצלנית של גיבורים מזרחיים על ידי יוצרים אשכנזיים מצד אחד, ועיוורונם של מבקרים ספרותיים מובילים בהבנת יוצרים וגיבורים מזרחיים, מצד שני.
 

מוקד הדיון שיוצר משעני בספרו אינו לפיכך בגילויים הקולוניאליסטים הקונקרטיים בישראליות, אלא בגילויים הסמויים שלה – אלו המתקיימים במרחב תודעתי מדומיין ומתגלמים …