העיר, המקומון של רשת שוקן עבר מיתוג מחודש ומוצלח יחסית. עכשיו עם עיצוב גרפי ירקרק , עימוד דימני המשדר קלילות אינטרנטית, וכתיבה שנועדה לייצר חוויית קריאה קלילה וחיננית עם פנים לקהילה, המקומון הבעייתי הזה מצליח להבריק מדי פעם.הברקת השבוע האחרון הייתה כתבת שער של שרון אריאלי: תל אביב הפסקול – 29 מוזיקאים בוחרים רעש אורבני אהוב, שהצליחה להעביר חוויה של עיר גדולה וסואנת באמצעות קישור בין יוצרים מוערכים וקולות הרעש החביבים עליהם.

סאון הכרך תורגם לחוויות אישיות כמו נגינת הפסנתר שבקעה מאחת הדירות שמרגלית צנעני הייתה עוצרת לידה בדרכה לביתה …

מרחב לשוני ציבורי המדיר נשים הוא משהוא שצריך לצאת כנגדו כפי שעשתה שלומית לולה נחמה
לפני פחות משנה, בתחילת דרכי בויקיפדיה ישראל, כאשר נתפסתי לקסם ולחשיבות שבעריכת ערכים באנציקלופדיה החופשית,  ולאחר שהוספתי את הערך הדרה, נתתי את דעתי לתקינות הפוליטית של הגדרת הערך "מתכנת" וחיפשתי דרך לערוך אותו בלשון שתכבד את שני המינים, (בל נשכח שהמתכנתת הראשונה בעולם היתה בכלל אישה.)הניסיון שלי נתקל בהתנגדות רבתי מצד כותבים אחרים והתפתחה שיחה בין המשתמשים השונים שגלשה לדיון בשפת הממשק של ויקיפדיה ולשוניות המסך שלה שהיו באותה עת כולם על לשון הזכר.
השיחה שהתחילה בדף השיחה הפרטי …

מועמדותה של מרים טוקאן, ערביה נוצריה מאעבלין, ב"כוכב נולד", בפריים טיים של הערוץ השני, ספינת הדגל של המיינסטרים הישראלי, הינה תזכורת לנוכחות, המודחקת בדרך כלל, של ערביי ארץ ישראל מהבמה הציבורית.
אלא שתזכורות זו, יותר מההדרה הנמשכת של נוכחות ערבית על המסך הקטן בשעות שיא, יכולה ללמד דבר או שניים על הגזענות הסמויה בחברה הישראלית.
שאלתו הלא צינית של אהוד אשרי מהארץ, "האם מועמדת ערבייה יכולה לנצח ב'כוכב נולד'" שמהדהדת בצורות דומות במקומות רבים נוספים על ידי כותבים אחרים, כמו למשל, יובל אביבי, המתלבט בוואלה אם "מישהו בכלל מאמין שהחברה …

הערת הסיום של צדי צרפתי כשופט ב"כוכב נולד" ביחס למרים טוקאן עת הודחה מהתוכנית, "אנחנו אוהבים אותה רק בגלל איך שהיא שרה" באה להגיד שהאהבה שקיבלה מצוות השופטים נבעה רק מהיכולות הקולית שלה ולא בשל זהותה הערבית.
צדי צרפתי, שחזר לשם ההדגשה על הערתו שלוש פעמים, מציג בדבריו את עיקרי הגישה הנאורה והליברלית המבקשת להתעלם משאלת המוצא והגזע. לטענתו עבורו ועבור השופטים הנוספים טוקאן היא בדיוק כמו כל מתמודדת (יהודיה) אחרת הנבחנת לפי יכולתה הווקלית בלבד.

ניתן לטעון שהתייחסות מסוג זו שהציג צרפתי – המבקשת להתעלם מסממני זהות כמו צבע …

מבחינות רבות, פרסומת "חמסין מיליון" היא אחד הדברים המרעננים של הקיץ. שלא כמו בדפוס הפרסומי הישראלי השכיח, אין בה חיקוי של אירופאיות מפוברקת: לא נוף קריר של עלי שלכת, לא דמויות אירופיות שחזותן או הסיפור המלווה אותן מבטאים ערגה מדומיינת לזהות מערבית אובדת.במקום ההדחקה השכיחה של הים תיכוניות האופפת אותנו מכל עבר, פרסומת "חמסין מיליון" מטמיעה את עצמה במרחב הארצישראלי בהומאז' מבריק לקולנוע הערבי, ובקריצה לתוכניות טלוויזיה כמו "זהו זה", על ידי חיקוי דרמטי ונוסטלגי של סרט יום שישי בערבית, מוקד המשיכה הטלוויזיוני השבועי בישראל של שנות השבעים. התוצר, סרטון …

 
סוף סוף קם אדם ויוצא באופן פומבי כנגד האופן בו מתייחס הציבור החרדי ה"אשכנזי" לזה ה"מזרחי".
יואב ללום בעקבות דחייתה של ביתו ממערכת החינוך של בית יעקב הקים את עמותת "נוער כהלכה", הפועלת לבירור תלונות הורים כנגד אפליה עדתית בחינוך החרדי "אשכנזי", ומובילה לקמפיין נגד היחס הגזעני שהמגזר הזה מגלה כלפי "מזרחים".

 
כקלגס המתהדר בארץ מוצאו וזורע סביבו בבלי דעת חורבן ושממה, נוהגים בתי הספר החרדים והממונים עליהם בכל הקשור לתלמידים ולתלמידות מבני "עדות המזרח".
 
מאמר מאת תמר רותם בהארץ מביא את סיפורו של יואב ללום, משכונת קריית משה בירושלים, שביקש לרשום …

                                         "נשיא", לפי מקורות שונים, הינו תואר עברי קדום שאותו מייחס המקרא לראש-משפחה, לראש-בית-אב או לראש-השבט. במילים אחרות, בעבר הרחוק הוטמע בתואר הנשיאות חותם פטריארכלי המעיד על כך שמוסדות ציבור וסמכויות חברתיות נמצאו תחת שליטה גברית. אלא שגם בישראל של ימינו לא השתנתה התפיסה המדמה את הציבור לקהל ילדים תחת מרות של אב שבידיו השררה, הכבוד והכוח. ולראיה, מאז שהוקמה מדינת ישראל עמדו בראשותה שמונה נשיאים. ולא רק שעד עכשיו לא התעורר דיון ציבורי, באשר לסיבת בחירתם של גברים בלבד לתפקיד הממלכתי החשוב הזה, אלא שבאתר הרשמי של נשיאות המדינה …

 
עד כמה מאפשר הקיום האנושי חופש חשיבה ובחירה או לחילופין עד כמה אנו נתונות ונתונים לשליטתם של דפוסי מחשבה שהינם תוצר של מערכת חברתית אשוויונית הפועלת לנטרול גברים מהרגשות שלהם והפיכתן של נשים לתלויות במבטי הסביבה, (הספר "אני לא רוצה לדבר על זה" של טרנס ריל מתאר את התהליך מפרספקטיבה גברית). הנה שתי דוגמאות מיומנו של ד"ר שטיין, רופא מתמחה בבית חולים השרון, שהופיעו ב"הארץ" ואשר מטיבות להדגים את עוצמתו של דיכוי המתקיים אצל נשים הנראות כחופשיות:
 
 
נ' שוכבת במיטה במיון, מחזיקה את הבטן ומתפתלת מכאבים. היא בת 19, חיילת, וזה …

כפי שעולה ממאמרה של אסתי אהרונוביץ' בהארץ, דמותו של ד"ר אמנון אור, שפוטר לאחרונה מתפקידו כוטרינר העירוני של טבריה לאחר שצולם במצלמה נסתרת תוך שהוא מרדים למוות באופן סדרתי ובאכזריות כלבים וגורי כלבים, יכולה לשמש מקרה מבחן לקו המחבר בין גזענות ואכזריות.
מצד אחד, מדובר במי שלפי הקוד של מי שמכונים "ישראל הוותיקה" משתייך להגמוניה המקומית השלטת: נולד בבנימינה, בשכנות לאהוד אולמרט שאחיו, יוסי, למד איתו באות הכיתה, הוריו ממייסדי המקום, את שירותו הצבאי עשה בשייטת ולאחר מכן נסע ללימודי רפואה ווטרינריה באיטליה.
מצד שני, אוסף של עדויות מדגים אכזריות …

חזרתו של חיים רמון למסדרונות הכנסת לוותה בתופים ומחולות. ראש הממשלה, שרים, חברי ועובדי כנסת קיבלו בקריאות ברכה, צחוקים של החברה, טפיחות על השכם ולחיצות יד את שר המשפטים לשעבר רמון. "שלום וברוך הבא לחיים, התגעגענו אליך." קידם אולמרט את רמון בישיבת סיעת קדימה, שר הפנים, רוני בר-און, מחא כפיים, יו"ר הכנסת, דליה איציק קראה ממרום הדוכן "חיים רמון, ברוך בואך",  ציפי לבני, קידמה את פניו ב"טוב לראות אותך כאן, ברוך הבא", רונית תירוש, חיבקה אותו והצמידה לו שתי נשיקות, ושמעון פרס, מגלי ווהבה ושי חרמש לחצו את ידו.
גילויים …