יש משהו מרתק בקונספט הבוחן את נקודת החיבור בין רוח וחומר. השילוב בין רוחניות והישגיות, שלווה ותחרותיות, צד שמאל של המוח וצד ימין, כמוהו כיצירת שלום בין הפכים: מפגש נחוץ וחשוב בין מזרח ומערב.  הסדרה "בשורות טובות", העוקבת אחר שי אביבי, המנסה לגשר את הפער בין עבודה בעולם הטלוויזיה התחרותי ודרך חיים רוחניות ממחישה את הקשה, המצחיק והמעניין במפגש מסוג זה.   

אלא שלמרות שמדובר בסדרה כיפית ומעניינת יש בה משהו מרגיז: צפיה בפרקי הסדרה השונים, חושפת עולם תל-אביבי חד ממדי שמחק את המזרחיות שבו. בדומה ל"בטיפול" כל השחקנים בתפקידים הראשיים …

אחת הנגזרות של הזכות לחירות הטבועה בחוק יסוד זכויות האדם הוא חופש התנועה – זכות בסיסית של הפרט לנוע ממקום למקום בחופשיות.
למרות שלכאורה, אזרחי מדינת ישראל ברי יכולת לממש זכות זו במידה שווה, הרי שלמעשה, החוסר בתשתיות ואמצעי תחבורה בסיסיים גורם בין השאר לניתוק תושבי הפריפריה העניים מהמרכז ופוגע בחופש התנועה שלהם ובזכותם לשוויון ההזדמנויות.
גם תושבי המרכז המבקשים לממש את זכותם הבסיסית לנוע בחופשיות נתקלים בקשיים בהעדר תחבורה ציבורית ראויה הכוללת למשל רכבות פרברים, רכבות תחתיות, רכבות מהירות וקווי אוטובוסים העומדים בלוחות הזמנים ומתוזמנים עם שירותי תחבורה נוספים; …

כאשר התבוננתי ביום שישי האחרון בפרסומת של ג'ייד וסיליט בנג שהופיעו באקראי על המרקע בזו אחר זו, נזכרתי בסרט מתח בו צפיתי כילדה.
הסרט מספר על בלשים שעקבו אחר אישה בעלת זהות לא ידועה שהסתתרה מאחורי מסיכות שונות. בסופו של דבר האישה נהרגת, אלא שזהותה אינה מתגלה גם אז: מה שמתברר לבלשים שמיהרו להסיר את המסכה הוא שאין מאחוריה פנים. לפי תסריט המסתורין לא היה מדובר באישה, אלא ברוח; מישהי חסרת פנים שזהותה נשארת עלומה. סצנת הסיום הילכה עלי אימים זמן רב. כמה מפחיד ומסוכן להיות חסרת זהות בעולם, עבד …

 
מלבד הביגוד הנוצץ, הריקודים הסלוניים והטקסיות החגיגית, האינטראקציה בין הכוכבים לרקדנים בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" יכולה ללמד דבר או שניים על משמעותם של סיפורים.
 
הריקוד שהוביל להדחה של מיכל זוארץ וחיים פרשטיין בשבוע שעבר, המחיש באופן סיבולי את מילות השיר "רצח על רחבת הריקודים". חיים, שכפי הנראה לא ממש התלהב מהאפשרות שימשיך לפזז עם מיכל – שלא הפגינה יכולת מרשימה לרקוד, אותת לקהל שהוא מעוניין לפרוש באמצעות כוריאוגרפיה קטלנית.
 
מוזיקת הרקע הלוחמנית, דימוי האקדח בידיו של חיים וגרירתה של מיכל לאורך הרחבה העבירו לקהל מסר ברור של חיסול דמותה של זוארץ. אלא שמיכל, …

הנה משהו שקיבלתי באינטרנט ועיצבתי קמעה. עצוב ומזעזע אבל גם מצחיק:

 
 עוד על הבימה הציבורית כאתר ניצול ושבירת גבולות במאמר זהות ומעמד בפרשת הנשיקה

בית הכלא, המהווה תחנה סופית ביצירות אחדות לגיבורים המחפשים עבור עצמם קיום אלטרנטיבי בחברה שאינה מאפשרת להם מקום וביטוי, (כמו למשל בסרטו של ניל גורדון, משחק הדמעות), הוא החלל בו אנו פוגשים לראשונה את גיבורת ספרה הרדוף של אן-סופי בראסם, סופרת צרפתיה שכמו מרי שלי בשעתה, (עם פרנקנשטיין), ושילה דיילני, ( עם טעם הדבש), כתבה את ספרה לנשום בגיל העשרה, או לשם דיוק בגיל שש-עשרה.
 

שרלן בוהר, גיבורת הספר היא בת למשפחה בת ארבעה נפשות, אם, אב, אח ואחות, החיה ברווחה כלכלית המכסה על אומללותם הרגשית של בני הבית בכלל, …

 
 לפנתאון הגבורה המקומי נכנסה בימים אלו ה', שבזכות אומץ ליבה, נחישותה וצדקתה זיכתה את החברה הישראלית בכינון מחדש את התשתית הערכית עליה היא ניצבת. הגרסאות והפרשנויות השונות של סיפור המפגש בין ה' לרמון מייצגות שתי פרספקטיבות מקבילות ומנוגדות של המציאות: האחת, אותה מגלם רמון, מבוססת על דינמיקה של שליטה המסתמכת על כוח ועוצמה פוליטית, והשנייה, אותה מגלמת ה', מבוססת על לקיחת אחריות וקיום דיאלוג.
 
תביעתה של ה' את רמון, והחלטת בית המשפט שבאה בעקבותיה, מגנות את התפיסה הכוחניות, שזוהתה עוד מימיו הראשונים של הצבר כנורמה ההתנהגותית המקובלת של הישראליות, ותומכות …

כנס הרצליה, נועד על פי מארגניו, ללבן "את מרכיבי חוסנה של המדינה בתחומים הממשלתיים, החברתיים, הכלכליים, ואף הערכיים והיהודיים."
 
אבל אף אחד, בכנס הרצליה האחרון, לא קם ויצא מהחדר, או מחה בקול רם כאשר פנה איש ההיי-טק, המיליונר בני לנדא, בפאנל שעסק ב"שותפות גלובלית של העם היהודי עם מדינת ישראל", בקריאה למנהיגים "לקחת אחריות" ולנקוט צעדים להפחתת שיעור הילודה בישראל מכיוון שאחוזי הילודה, הגבוהים לדבריו, מהווים נטל על הכלכלה המקומית.
 
לנדא החולם "שמדינת ישראל תהיה בחזית עידן הדפוס הדיגיטאלי" ומצר על כי "עידן הגלובליזציה פסח על מדינת ישראל" הענייה מייצג …

 קונדוליזה רייס, מזכירת המדינה האמריקאית ופרופסורית למדעי המדינה ממוקמת בראש רשימת הנשים המשפיעות ביותר בעולם של מגזין פרובס והינה אחת משני האפרו-אמריקאים היחידים שנכנסו לרשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם של הטיימס.
 
אלא כנראה שעבור אחדים מאיתנו, לפחות יוצרי "ארץ נהדרת", היא בראש ובראשונה "כושית". אומנם ההתייחסות אליה ככזאת "מושלכת" על בן דמותו של אביגדור ליברמן, אבל האופן שבו התוכנית מאפיינת את האישה החכמה והמעודנת הזאת בקולניות יתר, מבטא דרומי, מיניות בוטה, קלות דעת וולגריות בהחלט הולם את הסטראוטיפים המבזים ביותר של נשים אפרו-אמריקאיות.
 

אפיון זה של קונדוליזה לא יכול להיות …

את הספר "ארוחה עירומה" של ויליאם בורוז לא קראתי במקרה. ראיתי קודם סרט כפול: אחד על חייו ושני, המבוסס על הספר שכתב. אחר כך, בכמה שיחות שונות, שמו עלה שוב כמו בדרך מקרה. בדרך כלל אלו שדיברו עליו, היו אנשים שכמו יצאו מהסרט עצמו, לא מכורים להרואין חלילה, אלה כאלו שמתקיימים קצת בעולם אחר. הזמנתי את הספר בספריה העירונית ולקח זמן עד שהגיע אלי מלוכלך מבחוץ בצורה יוצאת דופן. מי אמר שהכריכה לא מעידה על התוכן? הספר שייך לג'אנר הספרים שמקיימים קהל של חסידים שמוצא בהם איזה דלת הבנה לתפיסת …