הארכיון
מה בפרסומת »
נפל דבר בישראל – BNY עושים צעד בלתי שגרתי – הצגה של הפרזנטורית, אילנית לוי, על תקן של סוביקט – אישה מחושבת, היוצאת לקניות עם רשימה ופועלת להשגת מטרותיה. לפני שנפתח בקבוק שמפניה להישג תקדימי – הצגת האישה החושבת בפרסומת מקומית – יש לשים לב לכמה דברים שיעזרו לפענח את הפרסומת.
חברה ודעת »
קריאה ביקורתית של המציאות היא חלק מתהליך שיש בו שלבים שונים. שלבים אלו יכולים להשתנות מאחד לאחת, אולם הם בדרך כלל כוללים כמה מהתחנות הבאות.
ארועים חברתיים »
האירוע יתקיים בתיאטרונקל'ה – תיאטרון שכונתי קטן ואינטימי – להלן מפת ההגעה אליו:
מה בפרסומת »
אלא שלמעשה מדובר בפרסומת הטומנת בחובה מסר פשיסטי של אחידות והדרה. במקום אחד המסרים החשובים שנשאו שנות השישים — קבלה וכבוד לכל אחת ואחד מכל מוצא אתני, ובכל צבע וגוון עור, פרסומת הפסבדו אמריקה, פסבדו וודסטוק, פסבדו שלום ואהבה מחנכת לגזענות בוטה. המסע לתרבות אלטרנטיבית למנגינת שירו של הרי נילסון,Everybody's Talkin,.הוא למעשה מסע הלבנה המקשר את גוון העור הלבן עם ערכים של שלום ואהבה תוך דחיקת קיומו של הגוף השחור מחוץ לגבולות הפריים
חברה ודעת »
שאלה מקדימה לשאלה אם פמיניזם יכול להצחיק היא אולי השאלה מדוע פמיניזם כמושג יוצר התנגדות ועוינות כה גדולות בקרב אחוזים ניכרים של האוכלוסייה, בעיקר אצל גברים.
גם כשנציע תשובה אפשרית ונמנה את הסיבות הרבות והמגוונות למצב זה נישאר עם עובדת האנטגוניזם עצמה ועם משמעויותיה: חומה בצורה בכל ניסיון לקיים דיאלוג, לייצר שיח ולהעביר מסרים ותוכן לציבור נרחב. כך יוצא שפעמים רבות דיון רציני ואינטליגנטי נופל על אוזניים ערלות שלא מוכנות מסיבות כאלו ואחרות להקשיב לכל מסר הנושא אופי פמיניסטי.
תזכורת להתייחסויות עולבות ומרגיזות למסרים פמיניסטיים ולפמיניסטיות ניתן למצוא באוסף סרטוני יוטיוב שליקט …
מה בפרסומת »
טקס אות הקולון לפרסומת סקסיסטית – רעיון שהגיתי לפני כמה שנים שהפך למציאות בתיווך של דורית אברמוביץ וויצוו – מגיע לשנתו השניה. לרגל יום האשה הבינלאומי שיצוין ב-8/3 יערך ערב התרמה בתאטרון חולון שבמהלכו תוכרז הפרסומת "המנצחת"
עשר הפרסומות שעלו לשלב הגמר של קמפיין אות הקלון למפרסם הסקסיסטי נבחרו מתוך עשרות פרסומות פוגעניות ובעייתיות שפורסמו במהלך השנה האחרונה – על חלקן כתבתי בבלוג זה
וועדת הבחירה הורכבה מעו"ד ארנה לין – יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ומ"מ נשיאת מועצת העיתונות, פרופ' חנה הרצוג – סוציולוגית מאוניברסיטת תל אביב, רונית ארנפרוינד-כהן – …
חברה ודעת »
"גיאורגופוליס" של האמן דור גז היא אחת התערוכות החשובות של אמנות עכשווית העוסקת באתניות, תרבות, וחברה באופן המשלב פוליטיקה, זיכרון ורגש. למי שטרם הספיקו לבקר בתערוכה המוצגת במוזיאון פתח תקוה ונסגרת בשבת הקרובה, מדובר בתערוכה שראוי לראותה.
התערוכה המשיבה לעיר לוד את שמה הקודם, גיאורגופליס, מחברת יחדיו פרגמנטים שונים של זמן הקשור למיעוט הנוצרי-ערבי החי בה: זמן עבר אפוף חורבן והרס מוצג בסדרה של צילומים של שרידי מבנים ובתים. אלו מוצגים באפלוליות המגבירה את התחושה של עולם שחלף ואיננו. מנגד, עבודת וידאו ענקית של כנסיית משפחתו של האמן, שנשמרה במלוא תפארתה, מעידה על עושר דתי תרבותי שממשיך …
חברה ודעת »
הפוסט על האונס שהעלתה אשכר אלדן באתר העוקץ מהווה אבן דרך בתהליך הציבורי של פרימת קשר השתיקה סביב מקרים של הטרדה מינית ואונס.
בחירה אמיצה זו של אלדן, להביא את סיפור האונס שעברה בשמה האמיתי, מהווה צעד נוסף בתהליך מתמשך לו שותפות נשים שהעזו ולחשוף את שארע להן – ביניהן ניתן למנות את דורית אברמוביץ שכתבה את הספר "המלך עירום, גילוי עריות במבט פמיניסטי" (הוצאת בבל), את לינור אברג'יל שבחרה לא לשתוק ולספר לעולם על האונס שעברה, ואת אורטל בן דיין שהפוסט שלה א' מהחוג לסוציולוגיה הוביל למאמרים רבים נוספים ולצעדים משמעותיים …
מה בפרסומת »
פרסומת מולר ליוגורט וגבינה של טרה לגרסאותיה השונות סובבת סביב השאלה כיצד הטבע עושה את מה שהוא עושה, בפזמון, בטקסט ובתכנים. השאלה אינה נותרת פתוחה, אלא מקבלת מענה ברור: אף אחד אינו יודע כיצד הטבע עובד, כפי ששרה קבוצת הנשים הרצה "איך הטבע עובד אנחנו לא יודעות, איך זורמים נהרות, ואיך גדלים פירות…." יש משהו נחמד בחזרה אל התפיסה של הטבע בחזקת מסתורין מפעים ומעורר השראה, אבל זה לא באמת מה שמתרחש בפרסומת הזאת. במקום זאת, מדובר בפרסומת המעוררת מספר תהיות, ולא רק בגלל המוטיבים של לאומנות גרמנית הנקשרת לטבע המשובצים …
חברה ודעת »
והנה קטעים מתוך ההקדמה שכתבתי לאנתולוגיה "לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית" שיצאה לאור בהוצאת בבל כפרויקט של תנועת אחותי למען נשים בישראל.
אני מעלה את זה לאתר כעת כסוג של מענה מפורט לכמה מקטרגים שניתקלתי בהם לאחרונה שמחו כנגד "הוצאת השד העדתי מהבקבוק" כאשר סוגיות המזרחיות עלתה לשולחן הדיון.
במהלך מלאכת עריכת הספר נתקלתי לא פעם בשאלה – שנשאלה לעתים מתוך איתותי מצוקה ותרעומת – לשם מה נדרשת אנתולוגיה פמיניסטית מזרחית? אפשר להבין את השאלה הזאת. הרי ארצות המוצא של נשים המשויכות קולקטיבית לקטגוריה "מזרחיות" – מרוקו, תימן, פרס, עיראק, טוניס – …