כמה פמיניסטית היא שנת השמיטה המאפשרת לדברים לצמוח כפי שהם מבלי ניסיון לשלוט ולנהל אותם
שנת השמיטה המתחילה מחר, (א' בתשרי תשס"ח), עוסקת לכאורה באדמה הגשמית אך למעשה מגלמת את רוח היהדות המכבדת את המקום מתוך הבנה שהבעלות על הקרקע שייכת לאלוהים ולא לאדם זה או אחר; ומכאן גם לגר לעני ולחיית השדה יש חזקה עליה. ומתוך שייכותה של האדמה לעצמה,  "ושבתה הארץ שבת לה'" יש לאפשר לה בדומה לאדם שנת שבתון ומנוחה. דבר המתחבר גם לידע האקולגוי שיש לנו אודות האופן שבו שנת שמיטה מאפשרת לאדמה לחדש את משאביה.
 
והנה יש הזדמנות עצומה וסמלית לבצע …

באופן פרדוקסלי, אולי דווקא תרבות של קניונים ומסעות קניות, של שפע ויוקרה מלמדת להסתפק במועט ולוותר על העיקר. אחת החוויות המשמעויותיות שחוויתי בשנה החולפת התרחשה מול מרכזי הקניות ההומים עם מאור הקטנה בבור שיבר, מאהל מחוסרי הדיור ליד המשביר בירושלים.
ביקרתי במאהל מספר פעמים כאשר הזדמן לי להיות בירושלים, וכל פעם הרגשתי טוב עם עצמי אחר כך; תחושה של סיפוק שבאה מהמקום של לתת למי שמבקשים לקבל.
לאחר הביקור האחרון, המשכתי לחשוב על מאור הקטנה, ילדה מקסימה כבת שנתיים הגרה במאהל כבר כמה חודשים. חשבתי על הסבל שהיא ויתר תושבי המאהל שארגנה איילה סבאג …

מהבחינה החיובית, ניתן להגדיר את אפקט החליפה כיכולת של החליפה הגברית להקרין מקצוענות על הלובש אותה, ליצור אורה של חשיבות סביבו ולהוות כרטיס כניסה לעמדות בכירות של ניהול. מהבחינה השלילית, אפקט החליפה גובה מחיר. החליפה מותירה את הלובש אותה בחוץ, שכן השייכות מושגת על ידי ויתור על אלמנטים אישיים. היא מבטאת סוג של האחדה מבטלת ייחודיות, אותה מדגימה דמותו המשוכפלת של הסוכן סמית, שהחליפה היא תג ההכר שלו, ב"מטריקס".  חנוט בחליפה

בשעה שעולם הפרסום דן נשים לאידיאל של יופי שקשה להשיג אותו, ומאותת שמה שחשוב אצל האישה איננו הראש אלא הגוף, חושפת …

סיכום פרדה מהכל דבש תוך מבט אל הסיקור הביקורתי בנושא ה ע ד ת י ו ת
נראה כי במידה רבה קיימת תחושה אחידה של התפעמות מהכול דבש אצל המבקרים, ובצדק. אלא שבנושא חשוב ומרכזי אחד שהעלתה הסדרה, שהתייחסה בהפגנתיות לעדתיות הדמויות שככבו בה, חילוקי הדעות נותרו נחרצים.
מלבד מבקרים שבחרו לא להתייחס לסוגיה העדתית שעלתה בפרקים שונים, ניתן לחלק את מבקרי התרבות שהתייחסו להכל דבש לשניים: אלו שהזדעזעו מעצם ההתייחסות לנושא העדתי, כמו עדיה אמרי-אור שקריאות ה"קוּלוּלוּלוּלוּלוּלוּ" בסצנת החתונה של יעל פוליאקוב לבן זוגה בעל הייחוס ה"מזרחי" תקפו והבהילו אותה …

מה בין גולף ועוגת תפוחים?
כדי להבין איך נוצרת הבניה חברתית שדרכה נשים וגברים חושבים את עצמם ניתן להסתכל בשתי הפרסומות הבאות, שהופיעו לאחרונה בעמוד הראשון של הארץ בגודל זהה: הראשונה, עסקית, מדברת על כסף, ופונה לקהל גברי בכותרת "תראה לאן הכסף שלך יכול להגיע, תוך הצגת תמונה של גבר משחק בגולף, ספורט יוקרתי המסמן הצלחה :
 

הפרסומת השניה, עוסקת בסיעוד בדיון מוגן. כותרתה "כשנותנים אהבה מקבלים אהבה" ומופיעות בה המילים "אהבה", "יחס חם" ו"אווירה ביתית". האימז' המלווה אותה הוא של שתי נשים, אחת צעירה והשניה מבוגרת כשהן אוחזות בעוגת תפוחים. אין בה תחרותיות, …

הפרסומת החדשה של דואר ישראל  "מט"ח ללא עמלה" – עם אלי ומריאנו, מתכתבת עם תסריט הסרט סחף חושים, (תרגום תמוהה לשם המקוריSwept Away), המתאר את מערך היחסים בין בלונדינית עשירה ומפונקת וטבח יווני קומוניסטי שחום עור.

הפרסומת גרמה לי לשוב ולהרהר במדונה ובסרט שלימד אותי שגם אישה חזקה ועצמאית כמוה יכולה לאבד כוח וכושר הבחנה לצד בן זוגה, הבמאי גיא ריצ'י.מה שמפריע בסרט אינו שהוא אינו טוב עד כדי זכייה בכבוד המפוקפק לגרוף כמה פרסי "ראזי" — על הסרט הגרוע ביותר, השחקנית הגרועה, החידוש הגרוע, (הגרסה הזאת מבוססת על סרט איטלקי משנות החמשים), הזוג …

בבית תנועת אחותי, ברחוב מטלון 70 בדרום תל אביב, נפתחה התערוכה "עייפה בובה זהבה". יוצרות התערוכה הנן נשים אשר נסחרו והוקרבו למטרות זנות בישראל בשנים האחרונות. חלקן מתגוררות במקטלט "מעגן", חלקן קיבלו אשרה לשנה בניסיון "להשתקם" בקהילה וחלקן הוחזרו לארצן.
 

הן צריכות להציג לכבודם מידי ערבהן שם, אבל לא ממש שםהגוף נמצא. גם האיפור, החיוךהנפש בורחת למקום אחרהזמן הכרונולוגי עובר –אבל הן עודן ילדות רכות אשר בעצמן היו רוצות, לשחק בבובות ולא להיות בובותהן עייפותהן היו רוצות שנראה את הדמעה אשר מעבר לחיוך המאולץהן היו רוצות שנשמע את הזוועות שמילים אינן …

בימים אלו של בורסה לא יציבה, כאשר מתברר שהבטחות של יועצים בנקאים על תיק סולידי לא בדיוק עמדו במבחן המציאות, (לפחות כרגע), עברה בי המחשבה שאולי בכל זאת היה כדאי ליצור קשר עם חברה שמנהלת תיקי השקעות. זאת למרות שמאז שעזבתי את העבודה בתחום המחשבים התיק, מה לעשות, קצת הצטמצם…בכל מקרה, מה שבטוח שחברת אנליסט לא תהיה זו שתנהל לי את התיק. הנה חברה שגם כאשר היא משקיעה אלפי שקלים בפרסום, מעדיפה להתעלם ממחצית מהלקוחות הפוטנציילים שלה – נשים משקיעות. במודעה שלה, מתחת לתמונה של גולש אוויר (נוסק או נוחת?) היא מדברת …

כאשר אני מרצה על נושאים כמו פרסומות פוגעניות ומיתוס היופי, בעיקר כאשר קהל היעד צעיר, אחת הסוגיות שאני מתלבטת בהן היא עד כמה לשלב דוגמאות ויזואליות עם אימז'ים המציגים נשים כאובייקטים מיניים, או מצבים של אלימות המייצרים אימה.כי הכוח של התמונה הויזואלית לכבול את העין הצופה פועל, גם כאשר הוא מלווה בהסברים אודות האופן בו התמונה מוכרת חלום מסוכן. מבלי להתכוון, נשים יכולות להשוות את עצמן לאידיאל קשה להגשמה ולהרגיש רע עם גופן והוויתן. גברים, להשתוקק לאובייקט שמבקש כביכול להכבש.
גם לאימז'ים אלימים טומנים בחובם סכנה; בהוותם סוג של אפשרות מרומזת …

אירוע השקה לספר תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית יתקיים ביום שני, ה-13.8.2007, בשעה 22:00, בלבונטין 7, ת"א. יקריאו מסיפוריהם: דיקלה, דודו בוסי, סמי ברדוגו, שמעון אדף, איריס ארגמן, אדמית פרא, נפתלי שם-טוב, יחזקאל רחמים, נעמה גרשי, אלמוג בהר ואליענה אלמוג. הזמרת דיקלה תשיר ותתקלט בסט צועני ערבי מעורב.
הייתי באירוע ההשקה הראשון לספר שהתקיים בבית תנועת אחותי. היה ערב מרתק. החוויה של שמיעת הסיפורים אותם הקריאו מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב, סיגלית בנאי ואדמית פרא והתגובות לקטעי הקריאה גרמו לי להרגיש שהשמעתו של הקול המזרחי המודחק כמוהו כשמיעת עדויות שלא תמיד …