מחשבות על ברק לקראת הבחירות לראשות מפלגת העבודה
משל העז מספר על אדם עני שדר עם משפחתו בת השמונה נפשות בדירת שני חדרים. בצר עליו המקום החליט להיוועץ ברבי שלו. הוא פנה אל הרב וסיפר לו על הדוחק העצום בו שרויים הוא ובני המשפחה. להפתעתו מה רבה, ייעץ לו הרב להכניס לבית המשפחה הצפוף ממילא עז. מאחר והיה יהודי מאמין, והחזיק מהרב אדם דגול, רכש אותו אדם עז והכניסה לביתו. לאחר חודש הגיע אותו עני לרב בשנית. רבי, חיי לא חיים, עכשיו צפוף יותר בבית, העז מלכלכת והורסת כל דבר במשך …

דבריו של ח"כ חיים אמסלם מש"ס לעיתונאי יעקב אייכלר בראיון לעיתון החרדי "קו עיתונות דתית," כאשר הגיב לאפשרות שחברת הכנסת דליה איציק תתמודד לתפקיד נשיאת המדינה במילים, "במקרה שלה יש גם שיקול הלכתי. הרמב"ם, בהלכות סנהדרין, אוסר למנות אישה לכל תפקיד של שררה היא לא יכולה להיות ראש הקהל," מהווים איתות נוסף באוסף של אירועים (בהם ניתן למנות את המהלך הרב לאו שחשב שיכול להגיש את מועמדותו לאחר כל מה שקרה עם קצב ורמון), המעידים על חשיבותה של התנועה החברתית "נשיאה לישראל" ששמה לה למטרה לשנות את השיח הציבורי בישראל …

אוצרות יקרי ערך טמונים במקומות לא צפויים; זאת הזכיר לי המפגש עם המשוררת ברכה סרי, אותה הכרתי לראשונה באקראי בתחנה המרכזית החדשה.

משוררת שהשיחות איתה והקריאה בספרי שירתה, אותם הוציאה בהוצאה עצמית הנקראת האור הגנוז, כמוהם כגילוי של אוצר רוחני שהמיינסטרים פסח עליו בעיוורון ומבלי דעת.
 יכולתה של סרי, מי שנולדה בתימן, למדה קרוא וכתוב בגיל עשר, קיבלה הצעה לכתוב דוקטורט בבלשנות בברקלי והעדיפה לכתוב את שיריה, לשחק עם השפה העברית ולחבר בין עולמות שונים של קדושה ושל חול מתוך נקודת מבט נשית פמיניסטית מייצרת חווית קריאה שונה החושפת עולמות נסתרים.
עם צאת ספרה …

לפני קצת יותר משנה הוקעתי את קטלוג פוקס שצולם בברזיל, בשל המאפיינים הגזעניים המצויים בו. תמונתה של יעל בר זוהר שהופיעה על הכריכה בלבוש מלא כשהיא ממוקמת במרכז ובקדמת הפריים כששתי רקדניות שחומות עור בלבוש מינימלי ניצבות לצידיה, העבירה מסר מרומז אודות עליונותו של הגוף הלבן על זה השחור. הרקדניות כהות העור שמשו בתמונה כאובייקטים קישוטיים, ואילו בר זוהר הבלונדינית סומנה כסובייקט בעל עליונות ביחס אליהן. הקטלוג עורר בזמנו סערה מקומית שכללה איומי תביעה ופניות לשגרירות ברזיל. היום, שנה אחר כך, ישנן תוכניות לימוד העוסקת בהשפעה של פרסומות על בני …

הפגנת "כישלונרים" שיצאה בקריאה לפיטוריהם המיידיים של הנהגת הפיאסקו בלבנון סבלה מכשל רציני.  
כמה מטריד לגלות שגם אירוע מחאה הבא לדבר ממקום לא פוליטי של אלטרנטיבה חוזר שוב על אותה תבנית מחשבה מסוכנת שמלחמת לבנון השניה גילמה את שיאה.
 

 ועדת וינוגרד שחשפה את מחדלי המלחמה עסקה בקונקרטי; החלטה שגויה זו או אחרת. השהיה בפעולה. חוסר שיקול דעת. מה שנותר סמוי מהעין, מה שדורש מבט מעמיק יותר הבא משיח אחר, הוא מערך המחשבה שהוביל למשגי המלחמה. אף אחד לא דיבר על תבנית המחשבה ה"גברית" והמאצ'ואיסטית המקננת מאחורי ההתנהלות הכושלת; שהכשל בשיקול …

והנה גרסת המבוגרים לחמישה בלונים של מרים רות שהועבר אלי במייל בתפוצת נאטו.  הרשתי לעצמי לערוך את הכתוב ולהוסיף לטקסט פרספקטיבה פמיניסטית נדרשת…

אחרי הבחירות, קיבל עם ישראל מתנה
שמחה וששון,
חמישה בלונים
ולכל בלון בחוט דק – חיבור
לראש ממשלה, שר וגם איש ציבור!

 
בלון ראשון לראש ממשלת הכישלון
לאוצר – בלון הירשזון
למשפטים – בלון רמון
לביטחון – בלון עם שפמון
 
ולבית הנשיאות…
בלון חסר אחריות
 
 שר המשפטים שמח
 ניפח וניפח את הבלון,
ניפח ניפח ודחף לשון
ופתאום בום-טראח! מה קרה?
הבלון התפוצץ הבלון נקרע.
אל תצטערי מדינת ישראל
יביאו לך בלון אחר
מנופח לא פחות, שווה שווה לחכות… 
 
 פגשו האזרחים …

לפני כחצי שנה, עוררה הרשעתו של סער שפע בתביעת לשון הרע הד ציבורי נרחב מכל הסיבות הנכונות.
שפע, בעליו של רשת בתי הקפה ארומה בתל אביב, נתבע על ידי מלי שלו, עובדת בסוכנות מכוניות, לאחר שצעק עליה: "את רואה את צבע העור שלי? אני לבן ואת שחורה ואני אזיין אותך…. הלבן הזה ילמד אותך לקח, את כתם שחור, אשה שחורה ונחותה… את אפס."
התגובות הציבוריות לגילויי הגזענות של שפע כללו חרם צרכנים והפגנות בארגונם של אסף פרץ, יו"ר איגוד הבימאים והתסריטאים, מתי שמואלוף, פעיל חברתי, וחברי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
לבקש סליחה …

מה הכי ישראלי בגיליון החג של "העיר"? השוביניזם כמובן.
עיתון "העיר" תל אביב יצא בגיליון חגיגי ליום העצמאות הנושא את הכותרת "הישראליים – 100 המושגים הכי כחול לבן". כפי שטוען העורך, אבי שילון, "אין נושא שחוק, בנאלי וכמובן כיפי יותר מאשר שאלת מה הכי ישראלי בעינך," שכן רשימות מסוג זה, במיוחד כשהן מלוות בתמונות צבעוניות ומסודרות לפי סדר הא' ב', הן בדרך כלל מקור לחווית קריאה קלילה ומבדרת.
אלא שמבט חטוף בקולאז' התמונות בשער הכתבה מבהיר שהעורך, המעצב וצוות הכותבים הגברי מעיקרו, (שהורכב משישה כותבים וכותבת אחת), הנציחו את אחד התחלואים …

לידת החטא של הציונות
אחד מאלבומי המחאה הטובים ביותר הוא "פשע המאה" של להקת "סופרטרמפ". בסופו של אלבום זה, היוצא כנגד עוולות חברתיות שונות, מבקש המספר למצוא את האשמים בפשעי האנושות ומגלה אותם להפתעתו במקום בלתי צפוי: "מי הם האנשים האלו של חמדנות, תאות בצע ותהילה?/קרע את המסכות מפניהם והבה נראה/אבל זה לא נכון, או לא, מה הסיפור?/הנה אתה והנה אני."
הסיפור שספרו לנו בישראל ארגן במידה רבה את העולם בקטגוריות ברורות של טובים ורעים. יש את האנטישמיים הרעים, ומולם את ראשי הציונות הטובים שבנו כאן מדינה לתפארת. אבל אם זה אכן …

העובדה שנולדנו למשפחה שיש לה שורשים המתקיימים בזמן ובמרחב מעניקה לנו תחושה של זהות ושייכות, שאחד האלמנטים המקיימים אותה הוא שם המשפחה. אלא שעד כמה יש לנשים אמירה אמיתית בנוגע לשם המשפחה שהן נושאות? במאמר "גב' סמית לא גרה כאן יותר", מתארת ג'ואנה מורהד מ"הגרדיאן" בגאווה גלויה את ההשלכות החיובית של בחירתה לא לאמץ את שם משפחתו של בן זוגה לפני עשרים שנה – בחירה שהייתה יוצאת דופן ונועזת דאז.נשים רבות השומרות על שם נעוריהן, בדומה למורהד, טוענות שמחיקת שם משפחתן בעת הנישואים שייכת לעידן שבו אישה נחשבה לרכושו של הגבר. …