אחד המאמרים הבלתי נסבלים שקראתי לאחרונה הוא מאמרו של משה פייגלין "קומוניזם מחופש לפמיניזם" שהופיע במקור ראשון של סוף שבוע זה. המאמר, שמופיע כשבצידו תמונתה של שלי יחימוביץ, (כנראה כדי להמחיש במי דברים אמורים), מתייחס לפמיניזם כמקשה אחת; הוא יוצר חיבור בין הפמיניזם לשמאל הקומוניסטי ומגיע למסקנות תמוהות ומרחיקות לכת:
 
בשורשו – אין לפמיניזם ולא כלום עם כבוד האישה. ההיפך הוא הנכון. הצצה חטופה בשוק הבשר הנשי המעטר את שלטי החוצות בעידן הפמיניסטי תוכיח.
 
כן, קראתם נכון. אנחנו חיים בעידן פמיניסטי. ושלטי החוצות רווי הפרסומות המיניות אינם, כפי שכל ברי …

שרה לחיאני, אמא של טלי פחימה היטיבה לתאר את הפרדוקס ביחסה של המדינה כלפי טלי פחימה על ידי יצירת ההשוואה המתבקשת ליחס אותו קיבל אלחנן טננבאום:

למה להוציא אותה בוגדת… להכפיש את שמה, להרוס לה את החיים ולפגוע במשפחתה. בואי רגע נבחן את פרשת טננבאום. האדם הזה הוא בושה למדינה. הוא איש צבא בכיר, מלח הארץ, נטוע עמוק במערכת הביטחונית שנסע למדינה עוינת. אני לא מדברת על ג'נין, שמבחינתי היא בתחום האחריות שלנו…. אז טננבאום נוסע למדינה עוינת וסוגר עסקאות פליליות תמורת בצע כסף עם ערבים. וכשהוא נמצא בשבי חיזבאללה, …

כור ההיתוך, כל ישראל חברים, כבוד האדם וחירותו, שוויון בין המינים, תקינות פוליטית, מקום לשונה ולאחר – מילים על דף. המציאות הרבה פעמים נראית אחרת. הנה רשימה אקראית של ארועים, אפיזודות ומסרים "נגועים חברתית" אליהם התייחסתי ברשימות: 
  
1.      ארומה אספרסו בר: הוא אשכנזי ובעל ממון, היא עובדת חברה ממוצא מזרחי. זה הספיק לו כדי לשטוח את משנתו הגזענית.
 
 

לחם שחור

2.      קמפיין דאב, מאתגר את אידיאל היופי הנשי אבל נשאר מאוד לבן 
3.      מסיבה משותפת לעיתון העיר והדיזנגוף סנטר. על ההזמנה תמונה של בובת מין …
                              
4.      גברי לוי ברוקדים עם כוכבים לאלכסנדרה קומפנייט …

 
יתכן שאחד הסימנים לשקיעתה של תרבות היא היעלמותה של הבושה – אותה יכולת הבחנה בין מה שראוי להיות מוצג לעין כול על מרכז הבמה ומה שראוי לו להשאר מוצנע מהעין. מה שמטריד את מנוחתי בימים האחרונים הם שני ייצוגים פורנוגרפיים בוטים שהופיעו במקומות בהם ציפיתי להם הכי פחות: הדיזנגוף סנטר ומוסף הארץ.
 
בסילבסטר ארגנו עיתון העיר והדיזנגוף סנטר מסיבה לשנה החדשה. נשאיר לרגע בצד את סיבת החגיגה ואת האירוניה מהגדרת "התגשמות משאלות"  של מארגני המסיבה כשופינג לילי בחנויות הסנטר, מה שקומם אותי במסיבה הזאת היתה מודעת הקמפיין שלה. המודעה בה ככבה …

 
שני מחקרים שנערכו לאחרונה חשפו עובדה מפתיעה שגם מקום כמו שוק המניות הנחשב למעוז של חשיבה כלכלית רציונלית נתון לא פחות מאשר להשפעה של מצבי השפל והגאות של הירח.
 
 

דיאגרמה מהמאמר Market Lunacy ב- Harverd Business Review

 
המשותף למאמר של פרופ' איליה דיצ'ב מאוניברסיטת מישיגן ופרופ' טרוי ג'יינס מאוניברסיטת ניו יורק, "השפעת מחזור הירח על התשואות בשוק המניות",  ב"הארווארד ביזנס ריוויו",  ומאמרם של פרופ' לו זהנג מאוניברסיטת קליפורניה ופרופ' קטי יואן מאוניברסיטת מישיגן, "האם המשקיעים מוכי ירח? מחזור הירח והתשואות ממניות",  הן המסקנות המפתיעות בדבר השפעתו של מחזור הירח על המסחר …

הפרסומת של חברת פלאפון לקראת חג החנוכה מדגימה את האופן שבו חברה מסחרית בעלת סממנים קפיטליסטיים גלובליים משתמשת במאפייני המורשת הישראלית-יהודית באופן המפרק אותם מזהותם הייחודית.
במרכזה של הפרסומת שנועדה לבשר לחברי הרשת הטלפונית שהם זכאים לשלוח מסרונים חינם בחג הקרב, דמותו של ילד המנסה למכור סופגניות מדוכן בפינת רחוב. מעברו השני של הדוכן חולפים עוברים ושבים, בצעיפי סתיו, ביניהם גם ילדה בלונדינית עם כתר נר חנוכה לראשה שאומנם מביטה עליו, אבל ממשיכה בחיוך לדרכה. לא היא, ולא אף אחד אחר מהאנשים שחולפים ברחוב אינו ניגש לדוכן וקונה מהסופגניות. בדומה …

 
 
חוק כבוד האדם וחרותו, מחוקי היסוד של מדינת ישראל, קובע שאין לפגוע בכבודו של אדם באשר הוא אדם. הבנה של זכות בסיסית זאת, בצד ההכרה במוגבלותה של המדינה לייצג נכונה את מגוון הדעות, התרבויות והערכים המתקיימים בה, יוצרות צפיה שהמדינה לכל הפחות תשכיל לא לפגוע בכבודים של הקהלים השונים המתקיימים בה. כל זאת נכון במיוחד במדינה שקמה ומתקיימת מתוך מסירות ואמונה של מייסדיה ותושביה. אלא שמבט על הדרך שבה מיוצגת המדינה במישורים שונים מראה שהאהבה, הרצון והמאמץ שהושקעו בהקמתה ובשמירתה של ארץ המולדת אינם מספיקים בכדי שהיא תקיים את חוק …

בדרך כלל המפגש עם ארועים מרובי משתתפים הוא משהוא שאני משתדלת להמנע ממנו ככל האפשר. כבר בראשית המאה שעברה כתב גוסטב לה בון בספרו "הפסיכולוגיה של ההמון" על הסכנה שבהטמעת  אישיותו של היחיד בדעת ההמון. אבל לפעמים יש בהתאספות מטרה מספיק חשובה המאפשרת לממש את הזכות הדמוקרטית להתאגד, להביע דעה ולפעול לשינוי המציאות עד שגם אני מבינה שאי אפשר להשאר בבית ולשתוק. האלימות המינית, הפיזית, הכלכלית והמילולית שנשים חוות במדינה הזאת היא מטרה שכזאת. במיוחד בימים בהם אנס סדרתי כבני סלע מסתובב חופשי, וכאשר העובדות מספרות על כל אישה שלישית המותקפת …

לפני שנים לא רבות, נהגו העיתונים היומיים לעטר את מוספי סוף השבוע שלהם בעמוד קריקטורות שהמשותף להם היה האופן הנלעג והפתטי בו הוצגו דמויותיהן של נשים: הן נראו מתקוטטות ביניהן על מבטיו של הגבר, אוחזות במערוך כדי לחבוט בבעל המאחר לשוב ושורטטו כחדלות אישים ומטופשות.
פועלה של התנועה הפמיניסטית, התקדמותן של נשים בעמדות מפתח ועידן התקינות הפוליטית יצרו שינוי בדעת הקהל,  עד כי נראה שהיום, תפיסות עולם סקסיסטיות כגון אלו כבר אינן מוצאות את מקומם מעל דפי העיתון, לפחות לא במבט קומי. זירת ההתייחסות המבזה לנשים, כך נראה, עברה רובה …

האם המושג "ארומה אספרסו בר" צריך להתייחס רק לרשת בתי הקפה מההבט העסקי שלה, או שהרשעתו של בעלי "ארומה תל אביב", סהר שפע, בתביעת דיבה על רקע גזעני צריכה להכלל בו. סוגיה זו, הנדונה כעת בין עורכי אנציקלופדיית הרשת ויקיפדיה, מחדדת את הפער בין אלו הרואים עסק כלכלי כמקום ניטרלי שאינו קשור לסוגיות חברתיות ובין אלו הבוחנים אותו בהקשר חברתי רחב יותר.
פרטי המקרה
במה דברים אמורים? לפני שנתיים, סער שפע לא היה מרוצה מטיב השרות שקיבל בסוכנות המכירות של מרצדס, וצעק על מלי שלו, עובדת המקום, באופן הבא: "את רואה …