נפילת מטוסו של אסף רמון בצרוף כמה אינצידנטים נוספים החזירו אותי למיתוס של איקרוס. זמן מה לפני נפילתו של אילן רמון נתקלתי באינטרנט בשני שירים שנכתבו בהשראת המיתוס. מדובר במיתוס יווני המספר על אדריכל וממציא אתונאי הנכלא עם בנו בראש מגדל על אי בודד לאחר שתכנן מבוך ממנו איש אינו יוצא חי. תושייתו של דדלוס מאפשרת לו ליצור לו ולבנו כנפיים. אולם בנו המוקסם מהחופש שבתחושת המעוף ממריא לעבר השמש שממיסה את הדונג בכנפיו ומביאה לנפילתו. השירים נכתבו ימים סמוכים זה לזה מבלי שהכותבים הכירו זה את זאת והופיעו כמה חודשים …

הסרט התיעודי "המלכה חנטרישה" נוגע ברבדים עמוקים של הנפש בעודו מעורר סוגיות הנוגעות בזהות נשית הניצבת במרקם המתהווה בין עבר והווה, שמרנות ומתירנות. הסרט עוקב אחר שתי נשים ילידות תימן אשר פרצי היצירתיות הסוחפים שלהן מעומתים עם מוסכמות חברתיות כובלות; ידידתי היקרה המשוררת ברכה סרי ששירתה מעמידה דימויים מיניים נועזים, המוצאים את ביטויים בשירים כגון, "אני אלת פריון פסוקת רגליים", ו"ידעתי אלף איש", שהובילו לחרם עדתי כלפיה במהלך שנות השמונים, והפזמונאית נעמי עמרני, הכותבת את שירי האהבה ששר הזמר ציון גולן, מבלי שידעה אהבה רומנטית מעולם.    
     

ברכה בצילום שלי לאחר …

על הכוח המבורך של הרשות השופטת להתנגד לגזענות חרדית כתבתי בטור "משרד החינוך נדרש לעשות שיעורי בית" שעסק בפסק הדין נגד אפליה גזענית בבית הספר "בית יעקב" בעמנואל.תופעה מטרידה נוספת במגזר זה היא ההתעקשות על קווי הפרדה סו קולד "למהדרין" בהם נשים נדרשות להדחק לסוף האוטובוס. והנה יוזמה מבורכת של התנועה ליהדות מתקדמת בשיתוף עם סיעות התעוררות-ירושלמים, מר"צ וארגון אל"ה כנגד קווי ההפרדה בין גברים לנשים בירושלים:
ביום ראשון, 30.8. בשעה 9:00 תצא נסיעתמבחן בקווי המהדרין בירושלים – על כל אוטובוס יעלו כ– 10 נוסעים ונוסעות שיעלו מקדימה וישבו יחדיו באוטובוס, …

דבר נהוג וידוע הוא שלעיתים קרובות אצל הקהילות החרדיות, בניגוד לזרמים אחרים בישראל, האפליה על רקע עדתי נעשית באופן גלוי ונחרץ – לעיתים אף כאילו היה זה דבר מובן מאליו שיש להתגאות בו. בשעה שבמרבית סניפי "בית יעקב", מוסדות חינוך חרדיים לבנות הנחשבים בעלי רמה לימודית גבוהה, ישנה מכסה קבועה ומצומצמת לבנות עדות המזרח, הגדיל לעשות סניף בית הספר "בית יעקב" בעמנואל והחליט לחלק בשנת 2007, את המבנה הבית ספר לשניים: צד אחד "כשר למהדרין" לבנות ממוצא אשכנזי וצד שני, לבנות ספרדיות. בית הספר לא בחל בשום אמצעים כדי לסמן …

להלן סיכום של יום העיון "האינטרנט כפלטפורמה למהפכה פמיניסטית חברתית" שארגנתי באוניברסיטת בר-אילן ב-14/6/09 בשיתוף עם האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר (יו"ר פרופסור יפה ברלוביץ) ועם החוג ללימודי מגדר (שבראשו עומדת פרופסור טובה כהן).  אז מה היה לנו? האינטרנט כפלטפורמה למהפכה – תקציר דברים:  
 אפשר לחשוב על בלוגריות כמי שנמצאות בקו החזית – לפחות במידה והבלוג שלהן מחבר בין האישי לפוליטי. הבלוג מאפשר קשר עם אנשים/קהל אבל הוא עדיין שומר על אינטימיות, ואפשר גם להשתמש בפסבדונים. בפאנל (הראשון מתוך שלושה) בלוגוספירה ושיח נשים אינטרנטי סיפרה דבורית שרגל, עיתונאית לשעבר, איך …

הפוסט "פרשת שלח לך מחכה לגודו" של אביגיל גרץ החזיר אותי למחזה "פנדו וליז" שראיתי לאחרונה בתיאטרון הסמטא ביפו. המחזה, שנכתב על ידי פרננדו אראבל, מציג מערך יחסים של יחסים סדיסטי בין גבר מכה לאישה נכה המובלת על ידיו בעגלת ילדים. המחזה נכתב חמש שנים לאחר ש"מחכים לגודו" של בקט הוצג לראשונה בפריז, ובדומה לו מובנה סביב חווית הצפייה לדבר אחר. במחזהו של אראבל הציפייה היא להגיע לטאר, גן עדן אבוד שהזוג מנסה להגיע אליו ללא הצלחה. חווית הצפייה במחזה, שהגעתי אליו בהזמנה וללא הכנה מוקדמת, הייתה לא פשוטה. התחושה …

 הראיון עם השחקן יגאל עדיקא בעכבר העיר מעלה מחדש בגילוי הלב האמיץ שבו את סוגיית מקומה של הזהות המזרחית במרחב הציבורי הישראלי.  כאשר עדיקא מספר על תסריטים שמדירים שחקנים שאינם מתנכרים לזהות המזרחית שלהם הוא יודע על מה הוא מדבר. כתבתי על כך לא מעט מאמרים בבלוג זה (ראו למשל עוד סדרה אשכנזית בעצם?, מי יטפל במטפל? ועוד ועוד). הראיון עם עדיקא מעלה סוגיות הקשורות לזהות, חופש הבחירה, דיכוי מול שחרור, והיכולת לכונן חיים עצמאיים במציאות הישראלית. המימזיס המעוות שבסדרות טלוויזיוניות סטריאוטיפיות שאינן מאפשרות לשחקנים מזרחים לשחק תפקידים משמעותיים ולהביא לידי …

בימים אלו אני שוקדת על הקמתו של "אתר משלך" – אתר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.  החזרה לעולם הקוד היתה חוויתית. ועדיין באספקט הפמיניסטי החברתי יש מקום לשאול אם העולמות הוירטואלים ששפות הקוד השונות יוצרות מאפשרים לייצר תבניות משחוררות יותר של קיום אנושי או שהם משחזרים את אותם מבנים חברתיים של שליטה ודיכוי.
לרגל השקת האתר יערך יום עיון ביום ראשון ה- 14/6/09 באוניברסיטת בר-אילן בבניין פלדמן בין השעות 15:30 ל20:00.
ביום העיון יקחו חלק שכנים לרשימות כמו כרמל ויסמן ושוקי גלילי, בלוגריות מוכרות כמו וולווט אנדרגאונד וחנית כהן (אח"י דקר) ויעלו …

מובי דיק, הלוויתן הענק, מגיח למאה העשרים ואחת בעברית בעטיפה כחולה נהדרת. הספר, אותו קראתי בלימודי לתואר ראשון בספרות אנגלית, מצליח לטלטל בלשון המכושפת, וברפרנסים המתכתבים עם תרבויות, סגנונות, כותבים, שפות שונות וטקסטים מקראיים.

הרמן מלוויל, סופר מחונן, הקדיש את היצירה לחברו, הסופר נתניאל הות'ורן. שתי יצירות המופת הנודעות של שני יוצרים אלו מקבילות בהתבססות שלהן על אובייקט ממשי המשמש כסימבול: אצל נתניאל הות'ורן ב"אות השני" זהו סימן של האות A בצבע אדום הנרקמת על שמלתה של אישה נואפת כדי לסמנה שכזאת: Adulterous וכדי לציין חטא ובושה. אלא שבחלוף השנים, …