לפעמים אני חושבת שלא פלא שהמחקר שלי עוסק בטנסי ויליאמס: בדומה למשפחת וינגפילד המתוארת "בביבר הזכוכית", לאמנות ולדמיון היה ויש חלק ניכר בתא המשפחתי ממנו צמחתי.
השבוע יצא בשעה טובה לאור ספר הפנטזיה של אחותי מיכל אהרוני רגב "המסע אל ממלכת אורידור". את הספר אייר וולף בולבה והוא יצא בהוצאת אריה ניר. יהודה אטלס המצוטט על גב הספר רואה בו "מיתולוגיה חדשה עם שפה מיוחדת", וגיל הראבן, "מסע משכנע למחוזות הפנטזיה.
הספר מתאר מסע לעולמות קסומים בהם פוגשים שלושת הגיבורים: עומר, שירה ודניאל מגוון דמויות מרתקות. להלן עטיפת הספר. מומלץ באהבה:
 

באופן מפתיע הפרסומת שהעלתה סימן שאלה אצל שתיים מחברות רשימת התפוצה בה עבר הסרטון עם הפרסומות הפוגעניות של השנה האחרונה, היתה הפרסומת של הסקס בשירותי הגברים של R3. וכך הגיבה דליה באום לרשימת המכותבים:

 
התמונה בפוסטר היא של פרקטיקה מינית מאד מקובלת. גם אם בעיניי היא פרקטיקה מאד אקזוטית….  – (ויסלחו לי כאן חברותיי הסטרייטיות, חובבות מוזרויותיו השעירות של הגוף הגברי).

זו התנוחה המסיונרית, בצילום פורנוגרפי – לבוש חלקי, ללא ראשים כלל ומנקודת הראות הגברית.בעייתי? כמובן – – – ועדין, עם כל הכבוד לקתרין מקינון, זה לא אונס, או לגיטימציה לאונס.אם כבר, …

האם מפלגה שמאלנית יכולה להיות לא פמיניסטית? האם מפלגה חברתית יכולה לוותר על ייצוג שווה של נשים וגברים? התשובה לכך היא לא. איך אפשר לייצר מהפכה חברתית אמיתית תוך דילוג על ייצוג שוויוני פנימי? איך אפשר לבקש שלום ולהפגין הדרה ייצוגית של מחצית מהאוכלוסיה?
 
מאמרה המצוין של דליה גולן "השמאל הגברי נכשל" בהארץ דן בכך:
טעו ארגוני הנשים כשביקשו ממנהיג מרצ, חיים אורון, לפנות לזהבה גלאון מקום ברשימת חברי הכנסת של המפלגה. הם היו צריכים לדרוש ממנו להציב בכל שלושת המושבים של מרצ בכנסת נשים. כי גלאון, אף שהיתה חברת כנסת …

על מה ועל מי אנחנו מדברים כשאנחנו עוסקים בפמיניזם? מה מסתתר מאחורי הנרטיב המכליל על גליו השונים אודות המהלכים שעושה הפמיניזם משחר ימיו? ואת מי איננו רואות ורואים בדרך כלל כאשר אנחנו מדברות ומדברים פמיניזם?אודה, גם עבורי המסע הפמיניסטי התחיל מהמערב, מהגלובלי מהמקום המכליל שאינו רואה את עצמו כסקטור. לקח לי זמן להתחבר לפמיניזם המזרחי, למשל, ולהבין את חשיבותו העצומה של המקום הפרטיקולרי והאישי בנרטיב הגלובלי. כאשר מניחים שהפמיניזם מתרחש רק במדינות המערב, מותירים את נשות העולם המוסלמי מחוץ לשיח הפמיניסטי, בעודן מסומנות כאוביקט מחקרי המסווג מראש כנחשל  ופאסיבי.  הספר "נשים ומגדר …

הסרטון הבא, הוא אחת הגרסאות היותר מוצלחות לטייק שנעשה על סרט על היטלר, שמככב ברשת בנוסחים שונים ומצחיקים ברובם.

מדובר בסרטונים המיצרים האנשה של הרודן, תוך הסתמכות על כעסים ורחשי לב המוכרים לנו מחיי היום יום: הכעס על מצוקת החניה, על בחירתה של שפרה ב"אח הגדול", או הפיצה המאחרת.
 
מתברר שהסרטון הזה והאחרים מרגיזים לפי הארץ ניצולים רבים; אפשר להבין אותם, אני זוכרת שזה נראה לי חילול קודש להכניס הביתה ספר שעסק בנאצים שעל כריכתו סווסטיקה. הספר בסופו של דבר לא חזר איתי לארץ.
 
אלא שבסרטונים האלו יש משהו בריא וכיפי; מלבד …

להלן דוגמא מרגיזה לחוסר מודעות עצמית מינימלית, של מי שמדגימים את התופעה שהם אמורים לפעול לתיקונה.
 
לאחרונה הגיעה למייל שלי הזמנה הדורה לכנס "רפואה מגדרית" עליה חתום פרופ' מרק  גלזרמן, מנהל בית חולים לנשים במרכז הרפואי רבין, ומי שכפי שעלה מהכתוב מרכז קבוצת עניין ברפואה מגדרית.
מעיון בהזמנה מסתבר, שאכן ימות המשיח/ה הגיעו, וגם בישראל התקבלה "הבשורה" (הכל כך בסיסית, בעצם) "שלמעשה כל מערכות הגוף אצל גבר ואישה שונות מבחינה פיזיולוגית ופתופיזיולוגית". בהחלט טוב לגלות שגם במקומותינו חדרה "ההכרה בעובדה שרוב התרופות והמחלות נחקרו בקרב גברים".
 
ההבנה הזאת לא צמחה …

יש דברים שצריכים לקרות כדי שההתניה הקיימת תאפשר לקלוט ולקבל את שהינו בגדר לא מוכר. כך, למשל בנסיעה במונית למדתי להעריך את שירתה של פיירוז. הנהג הסביר לי על השירה המיוחדת הזאת בסגנון דואט בן הזמר לזמרת וזכיתי לעונג מוזיקלי שהייתי מפספסת באופן רגיל.
באופן דומה, התזמורת האנדלוסית, המייצרת עבור רבים חוויה נוסטלגית של חזרה למוזיקה מוכרת ויפיפיה מימי עברם הרחוק, מהווה לאחדים חוויה של התוודעות לעולם מרגש מוכר וחדש כאחד.
 

 
לאחר סכסוך עבודה, התזמורת החשובה הזאת נסגרה ועצומה אינטרנטית לה הייתי שותפה יוצאת כנגד צעד זה, כפי שנכתב בעצומה:
"אנו רואים בסגירת התזמורת …

לפני שלוש שנים עמדתי בקלפי ללא דעה ברורה למי אני עומדת לתת את קולי. ידעתי היטב במי אינני מעוניינת לבחור: זה מכבר עייפתי מ"מנהיגות" שלא רק אינה רואה אותי ואת הקהלים מהם אני מגיעה, אלא שאיננה משכילה להתוות דרך שאפשר להלך בה בבטחה. עייפתי מפוליטיקה צינית וממפלגות שאין ביכולתם לרקום לנו כאן עתיד טוב יותר מאחר שאין בכוחם להציע חזון חברתי מלכד.
בתום הבחירות האחרונות התברר לי שאינני לבד; החוסר במנהיגות ובחזון, השחיתות והעדר מצע חברתי מלכד תרמו בבחירות 2006 לאחוז ההצבעה הנמוך ביותר שידעה ישראל אי פעם. על אף …

שלום לכם,
כפי שחלקכם כבר יודע, אני מישמיש, החתול של שלומית. אני לא חתול של מילים. מיאו פה, מיאו שם, וגם זה רק כשיש משהו חשוב להביע. אולם אלו לא זמנים רגילים, והיום הזה – יום הבחירות לכנסת ה-18 – הוא יום חשוב במיוחד.
אני פונה אליכם (באמצעות אומנות התקשור החתולית) לשים בקלפי ה' בשם כל אותם שאינם יכולים (בדרך כלל) לדבר.
חלקכם בוודאי ראה אותי בשלט זה:
 
 
חשוב לי שתדעו שמבין אלו שלא יכולים להצביע אבל רוצים לחיות בסביבה המאפשרת לנו להתקיים ולחיות חיים טובים ובריאים, אני לא היחיד שתומך בבחירתה של התנועה …

בשעה טובה הוציא הסופר יעקב סיקא אהרוני, שהוא במקרה גם אבא שלי, ספר חדש: "מְרֻבָּעִים שֶׁל סִיקָא" שמו. על הכריכה כתוב "צפֶן הַחַיִּים וְתַכְלִיתָם/ אִמְרֵי-בִּינָה/ וּפִיוּטִים/ פִּתְגָּמִים/ וּמְשָׁלִים.
 
מה אני יכולה להגיד על אבא שלי? אין הרבה אנשים כמוהו יותר: יודעי השפה העברית על בוריה, דוברים שפות רבות, מכירי התנ"ך, המשנה, התלמוד, מעשיות וסיפורי צדיקים למכמניהם. בנוסף לספר מרבעים זה, הוציא עשרות ספרים בעיקר של סיפורת.
לו היה צייר, יצירותיו היו מקוטלגות אולי תחת הכותרת "ציורים נאיביים" על צבעוניות ורבגוניות השפה בה הוא עושה שימוש והאופן בו העולמות שהוא משרטט מסתלסלים …