בטקס פרסי האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה לשנת 2006 שנערך לאחרונה, כיכבה הסדרה "בטיפול" – סדרת טלוויזיה חכמה ומרתקת שהתכתבה עם המציאות הישראלית והאירה היבטים סמויים בה. אלא שלסדרה גם מספר נקודות כשל רציניות.
 
חדשנותה של הסדרה 'התבטאה בהושבתן של דמויות מקומיות על ספת הטיפולים והפניית זרקור למתרחש בנבכי נפשן. המינימליזם הרציני והמדוד שאפיין את הסדרה, כמו גם המבט הפנימי הנדרש לחשיבה והתעמקות, יצרו אלטרנטיבה רצויה לשטף של תשדירים ותוכניות המרדדים את נימי המציאות. "בטיפול", בניגוד לזרם הזה, העזה לקלף את מעטה ההגנה הקוצני שבצבריות ואפשרה התבוננות באלמנטים הנפשיים המעצבים את המציאות …

 
 
אחרי שקראתי את הטור של גדעון לוי בעמוד הראשון של עיתון הארץ, שאלתי את עצמי האם אני היחידה שמוצאת שם נקודת עיוורון רצינית. גדעון לוי משווה בין שני נשיאים: חיים הרצוג ומשה קצב בבואו להציג את התדרדרות מוסד הנשיאות. אולם הוא אינו שם לב, (אולי בגלל שהוא שבוי בקסם "המבטא האנגלוסקסי"), לאופן הפגום שבו הסיטואציה שבה סעד עם הנשיא השישי התנהלה. איך מי שמשים עצמו רגיש כל כך לסבלו של הזולת, אינו קולט כמה זילות, אטימות ואדנות מצויה בפגישה שבה נשיא מדינת ישראל מרשה לעצמו לזמן עובדת קשישה לקול צלצול …

 "חינוך רע", סרטו הרטרוספקטיבי של פדרו אלמודובר, מתאר מסע בלתי גמור בזמן בו הגיבור מתעמת עם השדים שבעברו מבלי יכולת לשחרר את התקוות, החלומות והתחושות שנגנזו בילדות. זהו מסע בו המפגש המחודש עם טראומת התעללות מינית שעבר הגיבור בצעירותו מוביל למבוי סתום שהוא אינו מסוגל להשתחרר ממנו. קשייו של אלמודובר להתעמת עם העבר אל מול רצונו לחשוף אותו, ניכרים בראיונות בהם הוא מדבר על הצורך הכפייתי לעשות את "חינוך רע" ועל העיסוק האובססיבי בתסריט שנמשך למעלה מעשר שנים. קשיים אלו צצים ועולים לאורך הסרט וניכרים בעיקר באופן בו העלילה סובבת …

במבט ראשון נראה כי הפרסומת של דאב עושה צעד נוסף בשחרור האישה ממגבלות וסטראוטיפים כובלים של יופי נשי בהציגה בקמפיין רבתי נשים שאינן זוכות בדרך כלל לשטח פרסום כה נרחב: נשים מלאות, בוגרות, מנומשות ושטוחות.
אלא שבנוסף לפגמים שמצא יאיר טרצ'יצקי בהבניה הרדודה והמלאכותית של נשיות אמיתית בקמפיין הזה, מרגיז שארבעת הנשים שנבחרו להריץ אותו הנן בהירות עור ואף אחת מהן אינה בעלת חזות שחומה.
 
מסתבר שבישראל שגם כאשר המפרסמים מעוניינים לנתץ סטראוטיפים לעוסים של יופי נשי, הם אינם מסוגלים להתגבר על אותו "קו ההפרדה" לבן, סמוי אך נוכח, שדוחק אל מחוץ …

לחצו על הקישור וצפו בטריילר של  אדמה משוגעת
http://sweet-mud.com/adama.wmv 
 ————————————————————————————

 "אדמה משוגעת" יוצא לבכורה כלל ארצית ב – 28.9
בבתי קולנוע לב, בסינמה סיטי, ברב-חן חורב בחיפה ובבית גבריאל.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמה משוגעת זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר 2006
פסטיבל טורונטו 2006
פסטיבל פוסאן קוריאה 2006
פסטיבל NHK יפן 2006
 

ביקורת על הסרט

שתי הערות קצרות על שופטים ושיפוטיות
 
לא ברור אם זה השילוב של מלמלה עם נוצות, הנוצצים או הצורך הדחוף באסקפיזם שתרמו לאחוזי הצפיה השמימיים של "רוקדים עם כוכבים." ויתכן שזו הסיבה שהתוכנית, בגרסתה הישראלית, לא פספסה שום הזדמנות למתוח את העונה עד כלות, ולהוסיף לה ספיישלים שונים ומגוונים. כמו העלתם של חמישה זוגות רקדנים חדשים לרחבה במטרה שצוות השופטים כמו גם הקהל בבית יבחרו את הרקדן והרקדנית הטובים מביניהם.
 
עד כאן טוב ויפה וסביר. אלא שבתוכנית האחרונה עבר השופט גברי לוי את גבול הטעם הטוב. בתגובתו לריקודה של אלכסנדרה קומפנייט, העז לוי לומר לה פני עם …

 כותרת ספרו של יצחק בנימיני, "מה רוצה הגבר", יוצרת פרפרזה לשאלה "מה רוצה האישה?" של פרויד, התוהה לגבי חוסר יכולתו של הגבר להבין את רצון האישה, מצד אחד, ומתכתבת עם שאלתה של סימון דה בובאר "מהי אישה?" מצד שני. שתי שאלות אלו מצביעות, בין השאר, על כך שבעולם שתרבותו גברית מיסודה, האישה נתפסה כתעלומה בלתי ברורה שיש לפצח, ואילו רצונו ומהותו של הגברנלקחו כמובנים מאליהם. כותרת ספרו של בנימיני והמסע האקלקטי שהוא טומן בחובו, מסע המטלטל את קוראיו בין דיון על תרבות ישראלית עכשווית לפוליטיקה, בין לאקן לאיריגארי, בין ישו …

 לעיתים קורה שסרט דוקומנטרי מצליח לרתק ולהפוך את הצפייה בו לחוויית חיים משמעותית. סרט כזה הוא סרטו הבלתי נשכח של נסים מוסק "שמעת על הפנתרים?" מדובר בהפקה קולנועית חזקה ביותר היוצרת שינוי תודעתי לא רק בנפש הדמויות שסיפורן מגולל על המסך, אלא גם אצל הצופים המתוודעים לחיי הדמויות ולמציאות הישראלית של אז מול זו של היום.
לסרט סיפור משלו. בשנת 1971 פגש מוסק, אז עורך סרטים מתחיל, את מנהיגי הפנתרים צ'רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וכוכבי שמש בבית הקפה טעמון בירושלים. מוסק התחבר לדרכם המהפכנית של הפנתרים והתחיל לתעד את פעילותם. …

הסרט "חוכמת הבייגלה" הוא סרט ישראלי עדכני, זורם ומשעשע שמצליח ליצור ולשמור על עניין בזכות ליהוק מוצלח, תסריט חביב ובשל האמירה שבו. בסרט גלומה אמירה מהותית ומעניינת על הגבר הישראלי, על החיים של צעירים בתל-אביב ועל מערכות יחסים בין גברים ונשים. הסרט מספק מראה לישראליות תל-אביבית עדכנית וצעירה מנקודת מבט המבקשת תשובה לשאלה "מי אני, ומה אני עושה פה". הנושא שעליו סובב הסרט מעניין לא רק  בשל בקשתו של הגיבור, גולן, למצוא את זהותו ומקומו בחברה הישראלית/תל-אביבית אלא גם בשל האופן שבו הוא מגיע לבסוף לתשובה; החיפוש אחר זהות הוא …

טקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע הצליח להפתיע השנה לא רק בגלל יבול הסרטים הנאה (22 סרטים עלילתיים ו-36 סרטי תעודה), אלא בשל זכייתם של שני סרטים בקטגורית הסרט הטוב ביותר ל- 2006. בניגוד לדברי הביקורת והתרעמות שלא אחרו להגיע, (שהרי מדובר בפרס הסרט הטוב ביותר לא הסרטים הטובים ביותר), אני סבורה שיש לברך על הפרס הכפול שמצביע על רמת הדיוק, הכנות וההבחנה שבבחירתם של חברי האקדמיה. שכן, בצד כל האהדה ל"אביבה אהובתי", הייתה זו החמצה לו סרטו החשוב והמרגש של דרור שאול, "אדמה משוגעת", לא היה זוכה בפרס המשמעותי. 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדובר בסרט המעמיק לחדור לרבדים …