חברת פלאפון בחרה להציג את קולקציית המכשירים בטכנולוגיית מהירות גבוהה שלה בסדרה של פרסומות פנטזיה, המציגות בין השאר מכוניות מתקפלות ספינוות מעופפות. הבחירה בעולם הפנטזייה נובעת מתוך הרצון לשייך את המכשירים המתקדמים למציאות חדשה ובלתי מוכרת, כפי שמצהיר הסלוגן החותם את הפרסומת האחרונה, "ברוכים הבאים לעולם אחר" – רק שמבט נוסף על הפרסומת מגלה תפיסת מציאות שמרנית.
מבחינה ויזואלית הפרסומות בסדרה עליה חתומים אדלר חומסקי וורשבסקי יפות להפליא ומעניקות הפוגה ממציאות היומיום הטורדת בפינוק חושי הראיה והשמיעה בצבעוניות וברעננות שבהן. המפרסמים, בונים עולם המבוסס על עיקרון ההיפוך. בפרסומת העדכנית עולם …

התוכנית "פוליטיקה" בהנחייתו הרהוטה של עודד שחר מצליחה להביא לסדר היום הציבורי בצורה עניינית נושאים שמטואטאים פעמים רבות אל מתחת לשטיח. אתמול למשל, התקיימו בה שלושה דיונים חשובים שעסקו בגזענות בישראל, היחס לפליטים הסודניים המורשים לשהות, מסתבר,  בין גדרה לחדרה בלבד, והיוזמה להקים משטרה עירונית. מתן הבמה לדיון פתוח בשאלות חברתיות מאפשר לגבש עמדה ולהשתתף באופן זה בהליך הדמוקרטי. הוא גם חושף את הצופות והצופים למגוון דעות, חלקן לא צפויות.  בדיון אודות גזענות התברר שיש מי שסבור שהאתוס הבסיסי של עם ישראל ומדינת ישראל הוא אתוס שוויוני וחברי. היה גם מי …

להלן סיכום של יום העיון "האינטרנט כפלטפורמה למהפכה פמיניסטית חברתית" שארגנתי באוניברסיטת בר-אילן ב-14/6/09 בשיתוף עם האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר (יו"ר פרופסור יפה ברלוביץ) ועם החוג ללימודי מגדר (שבראשו עומדת פרופסור טובה כהן).  אז מה היה לנו? האינטרנט כפלטפורמה למהפכה – תקציר דברים:  
 אפשר לחשוב על בלוגריות כמי שנמצאות בקו החזית – לפחות במידה והבלוג שלהן מחבר בין האישי לפוליטי. הבלוג מאפשר קשר עם אנשים/קהל אבל הוא עדיין שומר על אינטימיות, ואפשר גם להשתמש בפסבדונים. בפאנל (הראשון מתוך שלושה) בלוגוספירה ושיח נשים אינטרנטי סיפרה דבורית שרגל, עיתונאית לשעבר, איך …

הפוסט "פרשת שלח לך מחכה לגודו" של אביגיל גרץ החזיר אותי למחזה "פנדו וליז" שראיתי לאחרונה בתיאטרון הסמטא ביפו. המחזה, שנכתב על ידי פרננדו אראבל, מציג מערך יחסים של יחסים סדיסטי בין גבר מכה לאישה נכה המובלת על ידיו בעגלת ילדים. המחזה נכתב חמש שנים לאחר ש"מחכים לגודו" של בקט הוצג לראשונה בפריז, ובדומה לו מובנה סביב חווית הצפייה לדבר אחר. במחזהו של אראבל הציפייה היא להגיע לטאר, גן עדן אבוד שהזוג מנסה להגיע אליו ללא הצלחה. חווית הצפייה במחזה, שהגעתי אליו בהזמנה וללא הכנה מוקדמת, הייתה לא פשוטה. התחושה …

 הראיון עם השחקן יגאל עדיקא בעכבר העיר מעלה מחדש בגילוי הלב האמיץ שבו את סוגיית מקומה של הזהות המזרחית במרחב הציבורי הישראלי.  כאשר עדיקא מספר על תסריטים שמדירים שחקנים שאינם מתנכרים לזהות המזרחית שלהם הוא יודע על מה הוא מדבר. כתבתי על כך לא מעט מאמרים בבלוג זה (ראו למשל עוד סדרה אשכנזית בעצם?, מי יטפל במטפל? ועוד ועוד). הראיון עם עדיקא מעלה סוגיות הקשורות לזהות, חופש הבחירה, דיכוי מול שחרור, והיכולת לכונן חיים עצמאיים במציאות הישראלית. המימזיס המעוות שבסדרות טלוויזיוניות סטריאוטיפיות שאינן מאפשרות לשחקנים מזרחים לשחק תפקידים משמעותיים ולהביא לידי …

בימים אלו אני שוקדת על הקמתו של "אתר משלך" – אתר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.  החזרה לעולם הקוד היתה חוויתית. ועדיין באספקט הפמיניסטי החברתי יש מקום לשאול אם העולמות הוירטואלים ששפות הקוד השונות יוצרות מאפשרים לייצר תבניות משחוררות יותר של קיום אנושי או שהם משחזרים את אותם מבנים חברתיים של שליטה ודיכוי.
לרגל השקת האתר יערך יום עיון ביום ראשון ה- 14/6/09 באוניברסיטת בר-אילן בבניין פלדמן בין השעות 15:30 ל20:00.
ביום העיון יקחו חלק שכנים לרשימות כמו כרמל ויסמן ושוקי גלילי, בלוגריות מוכרות כמו וולווט אנדרגאונד וחנית כהן (אח"י דקר) ויעלו …

מובי דיק, הלוויתן הענק, מגיח למאה העשרים ואחת בעברית בעטיפה כחולה נהדרת. הספר, אותו קראתי בלימודי לתואר ראשון בספרות אנגלית, מצליח לטלטל בלשון המכושפת, וברפרנסים המתכתבים עם תרבויות, סגנונות, כותבים, שפות שונות וטקסטים מקראיים.

הרמן מלוויל, סופר מחונן, הקדיש את היצירה לחברו, הסופר נתניאל הות'ורן. שתי יצירות המופת הנודעות של שני יוצרים אלו מקבילות בהתבססות שלהן על אובייקט ממשי המשמש כסימבול: אצל נתניאל הות'ורן ב"אות השני" זהו סימן של האות A בצבע אדום הנרקמת על שמלתה של אישה נואפת כדי לסמנה שכזאת: Adulterous וכדי לציין חטא ובושה. אלא שבחלוף השנים, …

והנה תוכנית יום העיון "נשים, מגדר ופריפריה", בו אני לוקחת חלק:
 
 
נשים, מגדר ופריפריה
יום עיון במכללה האקדמית ספיר
בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת
יום א', השלושה במאי, 2009
אודיטוריום 9202, בניין האקדמיה
 
10:00-09:00 – מושב פתיחה
יו"ר: תמי רזי, המכללה האקדמית ספיר
ברכות: זאב צחור, נשיא המכללה האקדמית ספיר
הרצאת פתיחה:
סילביה פוגל-ביזאוי, ראש תכנית  מ.א.  בלימודי משפחה,  מדעי התנהגות, המכללה למנהל
מגדר, פריפריה וזכויות אדם: אתגר העתיד
 
11:45-10:15 מושב ראשון: להיות נערה
יו"ר: יעקב גארב, אוניברסיטת בן גוריון
מיכל קרומר-נבו, אוניברסיטת בן-גוריון ומיכל קומם, המכללה האקדמית ספיר
נערות בסיכון: רקונסטרוקציה מפרספקטיבה פמיניסטית-חברתית-ביקורתית
מירית סידי, אוניברסיטת בן-גוריון
"מחצר אחורית לחצר קדמית": עבודה פמיניסטית ביקורתית …

לפעמים אני חושבת שלא פלא שהמחקר שלי עוסק בטנסי ויליאמס: בדומה למשפחת וינגפילד המתוארת "בביבר הזכוכית", לאמנות ולדמיון היה ויש חלק ניכר בתא המשפחתי ממנו צמחתי.
השבוע יצא בשעה טובה לאור ספר הפנטזיה של אחותי מיכל אהרוני רגב "המסע אל ממלכת אורידור". את הספר אייר וולף בולבה והוא יצא בהוצאת אריה ניר. יהודה אטלס המצוטט על גב הספר רואה בו "מיתולוגיה חדשה עם שפה מיוחדת", וגיל הראבן, "מסע משכנע למחוזות הפנטזיה.
הספר מתאר מסע לעולמות קסומים בהם פוגשים שלושת הגיבורים: עומר, שירה ודניאל מגוון דמויות מרתקות. להלן עטיפת הספר. מומלץ באהבה:
 

יום האישה הבינלאומי הינו תוצר של מחאה נשית כנגד חברה שאינה מכבדת זכויות נשים שתחילתה בשביתתן של מאות פועלות במפעלי טקסטיל בניו-יורק שמחו על תנאי העסקתן ב-8 במארס 1857. למעלה ממאה חמישים שנה אחר כך, המשך ציונו של יום זה מסמן את הדרך הארוכה שעוד עומדת לפנינו במסע לחברה המכבדת נשים. השנה התגלגל רעיון שהעלתי על הכתב לפני שלוש שנים למסורת חדשה של ויצו ליום האישה הבינלאומי: טקס הענקת אות הקלון לחברה המשווקת את מוצריה באמצעות פרסומות סקסיסטיות. יש להניח שיהיו מי שירימו גבה – ההצפה הפרסומית, הנוחתת עלינו באמצעות …