מה מסתתר במעמקי הלב נראית לעיתים כמשימה שרק פסיכולוגים מדופלמים יכולים לפצחה לאחר שנים של נבירה במעמקי הנפש. מה לעשות שלעיתים מעט טכנולוגיה יכולה ללכת דרך ארוכה. חשבתם שלעולם לא נוכל לגלות אם בסתר ליבנו מסתתרות הטיות חברתיות אותם יכחיש האני המודע והנאור שלנו בכל תוקף – טעות בידכם. במרחק קליק עכבר מצויים מבחני IAT, החוקרים את הדעות הקדומות החבויות בנו.
הרעיון שעומד מאחורי ה-IAT הוא שלצד התפיסות והעקרונות המודעים שלנו בהן אנו בוחרים להאמין, אותם אנו מציגים לעולם, ובהם אנו משתמשים לשלוט בהתנהגות המודעת שלנו, חבויות בנו עמדות ואמונות …

דיון בנושא הגזענות בחברה הישראלית מעורר חלחלה אצל רבים וטובים הנדהמים מעצם העלאת הסוגיה בפומבי. גזענות, אצלנוווו?! לאאאא!!
 
במחשבה שניה, רגע לאחר שתחושת החלחלה נעלמה במעט, עולה הסכמה מתונה שאולי שמץ של אמת בדברים – היה בימים עברו. בזמנים קשים שהתרחשו הרבה לפני שנולדנו עת המדינה נאבקה על קיומה. יתכן – כך שמענו מפי מקורות עלומים – שהיה כאן משהו כזה – פעם. אבל כל זה חלף לפני עידן ועידנים.
 
מקרים שונים ועדכניים של גזענות (כי צריך לקרוא לתופעה בשמה) כמו בבתי ספר בפתח תקוה המסרבים הרשמת תלמידים אתיופיים, או גדר …

הפרסומת של חברת פלאפון בכיכובה נינט עוררה מבול תגובות תקשורתיות כולל תמונה בעמוד הראשון של עיתון ידיעות אחרונות. אחרי שהסערה שהתעוררה בעקבות גילוחה של המגה סלב המקומית את מחלפות ראשה, להלן התייחסות מזוית שונה לפרסומת, לתגובות אליה ולמקום של הקהל ביחס לתופעה.
כמעט בכל ספר לימוד העוסק בפרסום ניתן למצוא התייחסות לסוגיית השימוש בסלבריטאים בפרסומות; כך למשל, ב"פסיכולוגיה של הפרסום" (פרידמן, 2003) ניתן לקרוא על החשיבות של התאמת אישיות הסלבריטי למותג, על האופן שאמינות הדמות המרכזית בפרסומת מקרינה על המוצר, על כך שהפופולריות והאטרקטיביות של הסלב מאפשרת לזכור טוב יותר את …

היום בערוץ הראשון בשעה 21:30 יוקרן סרטו של אחד הבמאים התיעודיים החברתיים החזקים שקמו לנו כאן ניסים מוסק. מדובר בסרט חובה – כזה שמשנה פרספקטיבות.
 
בסרט ניתן לראות גם את סעדיה מרציאנו, ממנהיגי המהפכה החברתית שהובילו הפנתרים השחורים שהלך לעולמו לפני כשבועיים.

להלן כמה דברים שכתבתי על הסרט במאמר שירת הפנתרים לאחר הצפיה הראשונה בו:
 
לעיתים קורה שסרט דוקומנטרי מצליח לרתק ולהפוך את הצפייה בו לחוויית חיים משמעותית. סרט כזה הוא סרטו הבלתי נשכח של נסים מוסק "שמעת על הפנתרים?" מדובר בהפקה קולנועית חזקה ביותר היוצרת שינוי תודעתי לא רק בנפש …

המפגש עם ספרה של סימון דה בובאר, המין השני הוא מהמרגשים והחשובים שהיו לי עם טקסטים העוסקים במשנה פמיניסטית ובכלל.
 

 
לכבוד צאתו של הכרך השני של ספרה של בובאר המהווה חגיגה פמיניסטית אמיתית בהוצאת בבל, אני מביאה להלן קטע מהכרך הראשון של הספר, העובדות והמיתוסים. שימו לב כיצד הטקסט הזה מתכתב עם מחקר המראה שנשים היום מאושרות פחות.

אולי אושרן של נשות ההרמון גדול מזה של אישה בעלת זכות בחירה? אולי אושרה של עקרת הבית גדול מזה של האישה העובדת? משמעותה של המילה אושר אינה ברורה, וברור עוד פחות אילו ערכים אמיתיים …

האסופה לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית אותה ערכתי יצאה בשעה טוב לאור. את רעיון לספר יזמה שולה קשת מנהלת תנועת אחותי למען נשים בישראל שבה אני פעילה. חברות המערכת: שולה קשת, עמית רוטברד, שלומית ליר ושלומית לולה נחמה.
 
חווית העריכה היתה לא פשוטה אבל ייצרה שחרור במעגלים שחברו עבורי בין האישי לפוליטי ולחברתי. הספר אפשר לי לראות טוב יותר את התבניות הגזעניות בבסיס החברה הישראלית, להתעמת איתם ולפרוק אותם מתוך כתיבה. העובדה שהספר הוא נעשה בשיתופן של נשים רבות ומתוך תנועה פמיניסטית חברתית משמעותית אף מאחר שיש המון כוח בידיעה שחויה דכאנית שנתפסה …

 
רוזה פארקס בתצלום המעצר
לפני למעלה מיובל  שנה:ארשת פנים רצינית,
מבט חודר,
ללא שמץ הלצהכניעות, בהלה או הכאה על חטא
מבעד למשקפיים שקופות מסגרת
משירה מבט למצלמה
מבטה חמור הסבר כמו אומר "הנני כאן,
והאשמה היא שלכם".לבושה כמורה – של דרךחולצתה מכופתרת עדי צווארידיה ארוכות האצבעות אוחזות בשלט
עם מספר המעצר.
היא נפטרה בגיל תשעים ושתים שמה ניצב בהיכל התהילה של מישיגן ובסנט לואיס קראו דרך על שמה. רוזה, לפני למעלה מיובל על אוטובוס של חברת מונטגומרי.
סירבת בתוקף
לפנות מושבך לנוסע לבן — אירוע מחאה שהכה גלים
הוביל לחרם ציבורי
ושבר את הפרדת הגזע
בין …

והנה מחקר שפורסם בניו יורק טיימס, לפיו נשים היום מאושרות פחות מאשר לפני שלושים שנה:

בשנה שעברה עשתה קבוצת חוקרים דבר מעניין בתחום שנקרא מחקר חלוקת זמן. במקום לשאול אנשים מה הם עושים במשך היום, כפי שנהוג לעשות בסקרים מאז שנות ה-60 שאלו החוקרים גם איך הרגישו הנשאלים במהלך כל פעילות. האם היו מאושרים? האם היה להם מעניין? האם היו עייפים? לחוצים?
שלא במפתיע, היו לנשים ולגברים תשובות דומות בנוגע למה שאהבו לעשות (לבלות עם חברים) ולא אהבו (לשלם חשבונות). ואולם היו כמה פעילויות שהניבו תגובות מאוד שונות מבני שני המינים, …

עד כמה הבנקים בישראל הפנימו את העובדה שלנשים היום יש כסף, שלעיתים הן אלו המנהלות את תיק ההשקעות המשפחתי, ובקצרה, שראוי ונדרש להציג אותן ולהתייחס אליהן בפרסומות הטלוויזיונית שנועדו לשווק תוכניות פיננסיות שונות? מבט על פרסומות טלוויזיה מהחודשים האחרונים בהם פונים ארבעת הבנקים הגדולים בישראל: מזרחי, לאומי, דיסקונט והפועלים לקהל הלקוחות שלהם מעלה שכל אחד מהם מדבר, במידה זו או אחרת, מעל ראשן של נשים ומעביר בכך מסר שניהול כספים אינו מעניינן של נשים ושקהל היעד שלו הוא גברי.   פרסומת בנק מזרחי טפחות "אילו כולנו הינו אותו דבר" מנסה לשכנע …

כשהתחלתי לערוך ערכים באנציקלופדית הרשת בויקיפדיה גיליתי שזהו אחד המקומות המרתקים לדיונים ערכיים בנושאים הקשורים בשפה העברית ובתרבות הישראלית. אלא שעד מהרה התברר לי שהמקום מוביל גישה שמרנית ומצמצמת. 

המקום הראשון אליו נגשתי לדלות פרטים בסיסיים על מרים טוקאן כדי לכתוב מאמר על השתתפותה בתוכנית "כוכב נולד" היה ויקיפדיה. להפתעתי נוכחתי לדעת שלא נכתב על טוקאן ערך. החלטתי לתקן את המעוות ויצרתי ערך מקוצר על מי שעצם נוכחותה בתוכנית היוותה היסטוריה במפה הטלוויזיונית הישראלית של הפריים טיים. אלא שלהפתעתי נוכחתי לדעת שיש מי שחושבים אחרת. שעצם נחיצותו של הערך מוטלת בספק כך שקיים, לפחות …