הפרסומת של חברת פלאפון בכיכובה נינט עוררה מבול תגובות תקשורתיות כולל תמונה בעמוד הראשון של עיתון ידיעות אחרונות. אחרי שהסערה שהתעוררה בעקבות גילוחה של המגה סלב המקומית את מחלפות ראשה, להלן התייחסות מזוית שונה לפרסומת, לתגובות אליה ולמקום של הקהל ביחס לתופעה.
כמעט בכל ספר לימוד העוסק בפרסום ניתן למצוא התייחסות לסוגיית השימוש בסלבריטאים בפרסומות; כך למשל, ב"פסיכולוגיה של הפרסום" (פרידמן, 2003) ניתן לקרוא על החשיבות של התאמת אישיות הסלבריטי למותג, על האופן שאמינות הדמות המרכזית בפרסומת מקרינה על המוצר, על כך שהפופולריות והאטרקטיביות של הסלב מאפשרת לזכור טוב יותר את …

עד כמה הבנקים בישראל הפנימו את העובדה שלנשים היום יש כסף, שלעיתים הן אלו המנהלות את תיק ההשקעות המשפחתי, ובקצרה, שראוי ונדרש להציג אותן ולהתייחס אליהן בפרסומות הטלוויזיונית שנועדו לשווק תוכניות פיננסיות שונות? מבט על פרסומות טלוויזיה מהחודשים האחרונים בהם פונים ארבעת הבנקים הגדולים בישראל: מזרחי, לאומי, דיסקונט והפועלים לקהל הלקוחות שלהם מעלה שכל אחד מהם מדבר, במידה זו או אחרת, מעל ראשן של נשים ומעביר בכך מסר שניהול כספים אינו מעניינן של נשים ושקהל היעד שלו הוא גברי.   פרסומת בנק מזרחי טפחות "אילו כולנו הינו אותו דבר" מנסה לשכנע …

מהבחינה החיובית, ניתן להגדיר את אפקט החליפה כיכולת של החליפה הגברית להקרין מקצוענות על הלובש אותה, ליצור אורה של חשיבות סביבו ולהוות כרטיס כניסה לעמדות בכירות של ניהול. מהבחינה השלילית, אפקט החליפה גובה מחיר. החליפה מותירה את הלובש אותה בחוץ, שכן השייכות מושגת על ידי ויתור על אלמנטים אישיים. היא מבטאת סוג של האחדה מבטלת ייחודיות, אותה מדגימה דמותו המשוכפלת של הסוכן סמית, שהחליפה היא תג ההכר שלו, ב"מטריקס".  חנוט בחליפה

בשעה שעולם הפרסום דן נשים לאידיאל של יופי שקשה להשיג אותו, ומאותת שמה שחשוב אצל האישה איננו הראש אלא הגוף, חושפת …

מה בין גולף ועוגת תפוחים?
כדי להבין איך נוצרת הבניה חברתית שדרכה נשים וגברים חושבים את עצמם ניתן להסתכל בשתי הפרסומות הבאות, שהופיעו לאחרונה בעמוד הראשון של הארץ בגודל זהה: הראשונה, עסקית, מדברת על כסף, ופונה לקהל גברי בכותרת "תראה לאן הכסף שלך יכול להגיע, תוך הצגת תמונה של גבר משחק בגולף, ספורט יוקרתי המסמן הצלחה :
 

הפרסומת השניה, עוסקת בסיעוד בדיון מוגן. כותרתה "כשנותנים אהבה מקבלים אהבה" ומופיעות בה המילים "אהבה", "יחס חם" ו"אווירה ביתית". האימז' המלווה אותה הוא של שתי נשים, אחת צעירה והשניה מבוגרת כשהן אוחזות בעוגת תפוחים. אין בה תחרותיות, …

בימים אלו של בורסה לא יציבה, כאשר מתברר שהבטחות של יועצים בנקאים על תיק סולידי לא בדיוק עמדו במבחן המציאות, (לפחות כרגע), עברה בי המחשבה שאולי בכל זאת היה כדאי ליצור קשר עם חברה שמנהלת תיקי השקעות. זאת למרות שמאז שעזבתי את העבודה בתחום המחשבים התיק, מה לעשות, קצת הצטמצם…בכל מקרה, מה שבטוח שחברת אנליסט לא תהיה זו שתנהל לי את התיק. הנה חברה שגם כאשר היא משקיעה אלפי שקלים בפרסום, מעדיפה להתעלם ממחצית מהלקוחות הפוטנציילים שלה – נשים משקיעות. במודעה שלה, מתחת לתמונה של גולש אוויר (נוסק או נוחת?) היא מדברת …

כאשר אני מרצה על נושאים כמו פרסומות פוגעניות ומיתוס היופי, בעיקר כאשר קהל היעד צעיר, אחת הסוגיות שאני מתלבטת בהן היא עד כמה לשלב דוגמאות ויזואליות עם אימז'ים המציגים נשים כאובייקטים מיניים, או מצבים של אלימות המייצרים אימה.כי הכוח של התמונה הויזואלית לכבול את העין הצופה פועל, גם כאשר הוא מלווה בהסברים אודות האופן בו התמונה מוכרת חלום מסוכן. מבלי להתכוון, נשים יכולות להשוות את עצמן לאידיאל קשה להגשמה ולהרגיש רע עם גופן והוויתן. גברים, להשתוקק לאובייקט שמבקש כביכול להכבש.
גם לאימז'ים אלימים טומנים בחובם סכנה; בהוותם סוג של אפשרות מרומזת …

מבחינות רבות, פרסומת "חמסין מיליון" היא אחד הדברים המרעננים של הקיץ. שלא כמו בדפוס הפרסומי הישראלי השכיח, אין בה חיקוי של אירופאיות מפוברקת: לא נוף קריר של עלי שלכת, לא דמויות אירופיות שחזותן או הסיפור המלווה אותן מבטאים ערגה מדומיינת לזהות מערבית אובדת.במקום ההדחקה השכיחה של הים תיכוניות האופפת אותנו מכל עבר, פרסומת "חמסין מיליון" מטמיעה את עצמה במרחב הארצישראלי בהומאז' מבריק לקולנוע הערבי, ובקריצה לתוכניות טלוויזיה כמו "זהו זה", על ידי חיקוי דרמטי ונוסטלגי של סרט יום שישי בערבית, מוקד המשיכה הטלוויזיוני השבועי בישראל של שנות השבעים. התוצר, סרטון …

לפני קצת יותר משנה הוקעתי את קטלוג פוקס שצולם בברזיל, בשל המאפיינים הגזעניים המצויים בו. תמונתה של יעל בר זוהר שהופיעה על הכריכה בלבוש מלא כשהיא ממוקמת במרכז ובקדמת הפריים כששתי רקדניות שחומות עור בלבוש מינימלי ניצבות לצידיה, העבירה מסר מרומז אודות עליונותו של הגוף הלבן על זה השחור. הרקדניות כהות העור שמשו בתמונה כאובייקטים קישוטיים, ואילו בר זוהר הבלונדינית סומנה כסובייקט בעל עליונות ביחס אליהן. הקטלוג עורר בזמנו סערה מקומית שכללה איומי תביעה ופניות לשגרירות ברזיל. היום, שנה אחר כך, ישנן תוכניות לימוד העוסקת בהשפעה של פרסומות על בני …

מה הכי ישראלי בגיליון החג של "העיר"? השוביניזם כמובן.
עיתון "העיר" תל אביב יצא בגיליון חגיגי ליום העצמאות הנושא את הכותרת "הישראליים – 100 המושגים הכי כחול לבן". כפי שטוען העורך, אבי שילון, "אין נושא שחוק, בנאלי וכמובן כיפי יותר מאשר שאלת מה הכי ישראלי בעינך," שכן רשימות מסוג זה, במיוחד כשהן מלוות בתמונות צבעוניות ומסודרות לפי סדר הא' ב', הן בדרך כלל מקור לחווית קריאה קלילה ומבדרת.
אלא שמבט חטוף בקולאז' התמונות בשער הכתבה מבהיר שהעורך, המעצב וצוות הכותבים הגברי מעיקרו, (שהורכב משישה כותבים וכותבת אחת), הנציחו את אחד התחלואים …

נושא ההוראה קרוב ללבי. בתחילת דרכי האקדמית האמנתי שאוכל כמורה לבצע שינוי. בפועל השנים שבהם לימדתי במסגרות ממסדיות שונות לימדו אותי צניעות. כי גם הרצון הטוב אינו יכול לפעול במקומות בהם הרוח והאמונה שבויים ביד המערכת במקום להיות מתוחזקים על ידה. הסתדרות המורים יצאה לאחרונה בשני קמפיינים תקשורתיים מעניינים. מטרתם של הקמפיין הראשון, "אסור להפסיד את הילד שלך," ושל השני, "מורים מכאן הכל מתחיל בחיים" להוביל "לשינוי היסטורי ויסודי במערכת החינוך. במקום בו המדינה כשלה כישלון חרוץ בטיפול באחד הנושאים הקריטיים ביותר לעתיד מדינת ישראל". עד כאן נשמע טוב. אין ספק שמערכת …